יצחק אלחנן ספקטור

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק אלחנן ספקטור

רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז - כ"א אדר תרנ"ו), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי אדמו"ר הריי"צ כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל".[1]

תולדות חייו

רבי יצחק אלחנן נולד בשנת תקע"ז לאביו הרב ישראל איסר בעיירה ראש, אביו היה הרב והדיין בעיירה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול.

בערך בזמן הבר מצוה שלו, התחתן עם מרת שרה רייזל מהעיר וולקוביסק[2], לאחר חתונתו למד אצל רב העיר, רבי בנימין דיסקין, ואף קבל ממנו סמיכה, כן הוא קבל סמיכה מרבנים אחרים נוספים.

בשנת תקצ"ז, התמנה כרב העיירה זבלין. בשנת תקצ"ט עבר להיות רב העיר בעיר זרבה, בשנת תר"ו עבר לנישוויז ובשנת תרי"א לעיר נובוהורדוק. הוא נודע כגאון גדול, ושימש כתובת לשאלות הלכתיות מכל רחבי רוסיה.

בשנת תרכ"ד מונה לרב העיר קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה.

רבי יצחק אלחנן נפטר בקובנה בכ"א אדר תרנ"ו.

קשריו עם חסידות חב"ד

בשנת תר"נ, כאשר החל אדמו"ר הרש"ב בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד להרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק.[3]

הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, והרבי אף מצטט את פסקיו בהערכה.[4]

מבני משפחתו היו חסידי חב"ד - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור

מזכירו ויד ימינו היה רבי יעקב ליפשיץ, אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.

בין חסידי חב"ד שקיבלו ממנו סמיכה לרבנות היה הרב ברוך שניאור שניאורסון, סבו של הרבי.

נפטר בכ"א אדר שנת תרנ"ו.

מקורות

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' רב.
  2. המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר.
  3. חנוך לנער
  4. התוועדויות תשמ"ג חלק א', nw עמ' 389