שמואל ניסנוביץ
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ר' שמואל בער ניסנוביץ (כונה גם שמואל בער באריסאווער, ?-י"א אייר תרפ"ב) היה מחסידי אדמו"ר הרש"ב, וכיהן כר"מ בסניפי ישיבות תומכי תמימים בשצעדרין, בליובאוויטש ובקרמנצ'וג.
תולדות חיים
לא ידוע הרבה על תולדות חייו, אבל אלו שהכירו אותו סיפרו שהיה גאון עצום ובעל כשרונות עילויים, ותלמידיו היו מספרים בשבחו כל ימי חייהם.
בשנת תרע"ב חיפשו ר"מ ראשי למחלקת תומכי תמימים בשצעדרין ופירסמו מודעה על כך בעיתונים באו אז ארבעה גאונים למסור שיעור כדי לבחון אם אכן ראוי הוא למשרה. לאחר כל הבחינות של הרמי"ם ראו שהמובחר שבכולם הוא שמואל בער באריסאווער - שהיה אז בחור בישיבה - והכתירוהו לר"מ ראשי למרות היותו עדיין בחור.
אחר כך שימש כמה שנים כר"מ בליובאוויטש, ומאוחר יותר בקרעמענצ'וג.
שיעוריו
השיעורים של ר' שמואל היו נפלאים ועמוקים. הוא לא היה מכין את שיעוריו, אך מכל מקום היו נפלאים ועמוקים מלא הגיון וסברה בסברות דקות. התלמידים היו שואלים אותו את שאלת ר' עקיבא איגר בלי לומר לו שר' עקיבא איגר שואל זאת, והוא היה מתרץ את זה בעצמו.
היה לו דרך הלימוד מיוחדת שהכניס בתלמידיו. לפי גישתו, על הלימוד להיות יסודי תוך הבנה ישירה של הסוגיא ללא פלפולים מסוגיא אחרת. יש לעיין היטב בדברי רש"י עצמו מבלי לדלג ל"קצות החושן" כדי להבינו, וכן צריך להבין האם רש"י ותוספות חולקים בפשט בלשון הגמרא או בחקירה אודות גדר הענין המדובר.
יתרה מכך: יש להשיג מתוך דברי רש"י את קושייתו של התוס' עליו, ואילו על התוספות לעורר את שאלותיהם של המהרש"א והפני יהושע עליו. ורק אחר כל זה ניתן לתור אחר תירוצים בספרים שונים.
הפלפולים והחקירות נחוצים אף הם - ויעיד על כך הספר "שערי יהודה" מאת הגה"ח ר' יהודה עבער, שהיה תלמיד של ר' שמואל וקיבל את שיטת לימודו ממנו - אולם תוך הזהרות מפלפולי הבל, וגם זה רק לאחר הבנה ברורה של הסוגיא עם פרש"י ותוספות. לפעמים היה ר' שמואל מעיר שאם נבין את הסוגיא בפשטותה, לא יהיה מקום לסתירות אלו ואלו.
פעם באמצע שיעורו נכנס כ"ק אדמו"ר הריי"צ לחדר. ור' שמואל ששקוע היה בתוך דברי עצמו לא הבחין כלל, לאחר שרמזו לו על כך נעשה כמעיין המתגבר בפלפול ובבקיאות.
פטירתו
נפטר בדמי ימיו בי"א אייר תרפ"ב בבוריסוב בהיותו עדיין בשנות השלושים לחייו.