נחמן מברסלב

ציון רבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן תקל"ב - י"ח בתשרי תקע"א), מייסד חסידות ברסלב, היה נינו של הבעל שם טוב הקדוש.

שנותיו הראשונות וצעירותו

רבי נחמן נולד בא' בניסן ה'תקל"ב בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, הרה"ק רבי שמחה, היה בנו של הצדיק הקדוש רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי רבי נחמן. אמו הצדקת פייגא שאחיה הקדושים קראו לה "פייגלע הנביאה" הייתה בתה של הצדקת מרת אדל - שהיתה ידועה ברוח הקודש - בתו היחידה של הבעל שם טוב. לאחר הסתלקות אביה הק' אף הנהיגה קבוצה של חסידים.

מנעוריו התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת.

לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת ה'תקנ"ח.

פגישותיו עם אדמו"ר הזקן

נסיעתו לארץ ישראל וביקורו אצל אדמו"ר הזקן

בשנת תקנ"ח החליט רבי נחמן לנסוע לארץ ישראל לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך לטבריה, שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב.

בהיותו בטבריה נפגש מספר פעמים עם ר' אברהם מקאליסק בקשר למחלוקת שהתחילה להתגלע באותה תקופה בין ר' אברהם לאדמו"ר הזקן לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו"ר הזקן.

(בהמשך ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נאפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה. הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו אמר שתורתו לאחר ארץ ישראל גבוהה לאין שיעור מתורתו לפני ארץ ישראל. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל").

כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו"ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו"ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו"ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו"ר הזקן באמרה ""רחמיך רבים ה'" - רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם", ועל אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו.

ביקור אדמו"ר הזקן אצלו

לאחר חגי חודש תשרי תק"ע ערך אדמו"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' ברוך ממז'יבוז' על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו"ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן.

רבי נחמן יצא לקראת אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף". כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי", ולא עזבו עד שהניח על השולחן עשרה מטבעות זהב, אותם גרף רבי נחמן בעצמו מהשולחן והגישן לאדמו"ר הזקן.

לאחמ"כ שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות אך תוכן של כולן שווה, שע"י החסידים המלמדים שמניחים בכליהם קופת צדקה למען אדמו"ר הזקן, ואוספים מהנערים אותם מלמדים ומהיהודים ביניהם סובבים כסף עבור אדמו"ר הזקן - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים.

יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמו"ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכן.

לאחר סיום הפגישה נסעו שני הצדיקים יחד בעגלת אדמו"ר הזקן, אותה ליוו קהילת ברסלב ליציאת אדמו"ר הזקן מן העיר.

שנותיו האחרונות

בהסכמת דודו הצדיק הקדוש רבי ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת תקס"ב לערך כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם הגה"ק נתן שטערנהערץ מברסלב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.

כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו הסבא משפולי, ומפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד.

בעוברו בעיר אוּמאן סיפר את סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, שבו נהרגו קרוב ל-30,000 יהודים על קדושת שמו יתברך במסירות נפש עצומה, והוא אמר "פה טוב לשכב" תוך כדי שהוא מרמז שלאחר מותו יקברו אותו שם.

בשנותיו האחרונות חלה במחלת השחפת. בחודש אייר תק"ע הגיעה אליו הידיעה על אישור לחכירת בית באומן, ועבר להתגורר שם. הוא נסתלק שם בח"י תשרי - כעבור פחות מחצי שנה בגיל שלושים ושמונה ממחלת השחפת. בניו של רבי נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדיין צעירות, ונישאו עם בניהם ונכדיהם של גדולי צדיקי הדור.

קשריו הנוספים עם אדמו"ר הזקן

בתחילת התקרבותו של הרב רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני מובא משמו של הרב שניאור זלמן מליאדי.

באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו בראש השנה שאין ללמוד את כל ספרי הדרוש והמוסר, אלא אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים וספר הזוהר, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, וספר ליקוטי אמרים. חוקרי החסידות דנו האם היתה כוונת רבי נחמן לספר התניא של אדמו"ר הזקן שנקרא על שם חלקו הראשון 'לקוטי אמרים', או לאחד מהספרים שליקטו את תורת המגיד ממזריץ' ונערך ע"י תלמידיו הנושא גם הוא את השם 'ליקוטי אמרים'. בספר בית רבי מובא בשם אחד מהרבנים "נכדי רבינו" בנוגע לדיון זה, שבנוגע לפועל רואים שספר התניא של אדמו"ר הזקן שגור על לשונותיהם של תלמידיו. עוד מובא שם בשמו בנוגע לדמותו של רבי נחמן, "שדרך הרב היה להעמיד עצמו בניסיונות . . אדם גדול מאוד גיבור מלחמה".

האדמו"ר הזקן העריכו והפליא את יראתו .

כאשר התחילה המחלוקת אודותו אמר עליו אדמו"ר הזקן: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי. רבי נחמן היה מחותן של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרה"ק רבי אהרן זסלבסקי מקרעמנטשוג, בנה של הרבנית פריידא, בתו של אדמו"ר הזקן, נשא את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון. ובקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.

בתורת חב"ד

הספר לקוטי מוהר"ן הובא בספרי חב"ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב:

• "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו.
• "נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו.

ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו

• ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן.
• סיפורי מעשיות משנים קדמוניות

שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת תיקון הכללי.

ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:

• ספר המידות
• חיי מוהר"ן
• שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן מלחמת נפוליאון
• שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.
• ליקוטי עצות

מתלמידיו

• אחיו הרב יחיאל
• הרב נתן מברסלב בעל הספרים "ליקוטי הלכות".
• הרב נפתלי מנמירוב.
• הרב יודל מדאשיב.
• הרב שמואל אייזיק מדאשיב.
• הרב המגיד מטרוביץ - שהאדמו"ר הזקן לקח ממנו הסכמה על הסידור.
• הרב אהרון, רב ואב"ד ברסלב
• הרב יצחק לייב מטעפליק
• הרב יצחק אייזיק שהיה מתחילה מחסידי המגיד מטרוביץ
• הרב שמעון מקרימנשטוק (ציונו הקדוש סמוך ונראה לציון האר"י הקדוש)
• הרב דב אטקאפטשיק
• הרב יצחק סגל, חתן המגיד מטרוביץ
• הרב חיים שרה'ס
• הרב מרדכי הדין מטעפליק
• הרב חייקל החזן

קישורים חיצוניים

• הרב יהושע מונדשיין, פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן, גליון מעיינותיך, כ"ד טבת תשע"ד עמוד 11.
• עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי ● מיוחד - באתר ח' סיון תשע"ה
• הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב