749 איסטרן פארקווי

צילום: מפות גוגל

בניין 749 בשדירת איסטערן פארקווי הוא בניין הפנימיה של התמימים הבוגרים הלומדים בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצרו של הרבי ב-770.

תולדות הבניין

עד לרכישת הבניין, התלמידים היו מפוזרים בדירות שכורות ברחבי השכונה, בעיקר בבניין 788 איסטערן פארקווי. עם התרבות תלמידי הישיבה בתחילת שנות הכ"פים (שנות השישים) רכשה הנהלת הישיבה את הבניין, והתלמידים נכנסו להשתכן בו לקראת חג הפסח תשכ"ז.

בשעת הביקור של הרבי בליל הסדר בחדר האוכל של תלמידי הישיבה בשנת תשכ"ז שנחנך באותם ימים, העיר ר' יעקב כץ על כך שהבנין ממוקם מול 770, והרבי הגיב על כך באומרו: "שיהיה 'וקרא זה אל זה'...".

בשנים הראשונות, הקומה הראשונה בבנין עברה הכשרה והפכה לחדר האוכל של התלמידים, ושימשה לייעוד זה עד לפתיחת המטבח בבניין 1414 פרזידנט. בשנים אלו הרבי נהג להיכנס מידי שנה לבניין על מנת להיות נוכח למשך זמן קצר בשולחן ליל הסדר של תלמידי הישיבה.

המקווה

ערך מורחב – מקווה ישראל

בל"ג בעומר תשס"ז נחנך מקווה במרתף בניין הישיבה בחסותו של הנגיד החסידי הרב שלום בער דרייזין וביוזמתו של העסקן הרב מנחם מענדל הענדל. המקווה הינו המקווה המרכזי של תושבי שכונת קראון הייטס, וטובלים בו מידי יום מעל לאלף איש, כשבחודשי החגים יחד עם האורחים המגיעים לחצר הרבי מספר הטובלים ביום יכול להגיע לשלושת אלפים ויותר.

המקווה נקרא על שם ר' ישראל דרייזין (אחיו של הנגיד).

ניהול הבניין

מאז בנייתה המחודשת של פנימיית 1414 פרזידנט, ופיצול הסמכויות הניהוליות של הישיבה, נותר הבנין 749 ללא ניהול רישמי ומסודר מטעם הנהלת הישיבה, והוא שימש בעיקר עבור הבחורים הבוגרים שנותרו ללמוד בישיבה, כאשר החדרים עוברים מבחור לבחור על בסיס מקום פנוי.

בחודשי החגים היה הבניין מתמלא בתפוסה עד אפס מקום, וניהול הבנין כולו נעשה על ידי הנהלת הישיבה בשלט רחוק ובאופן כללי בלבד, כשהישיבה דואגת להעביר משכורות לניקיון ותחזוקת הבנין, כשאינה רוצה להתערב באופן ממשי בניהול חלוקת החדרים בבניין וכדומה.

בעקבות סכסוכים שונים על ניהול המקווה והפסקת התמיכה הפוליטית של עסקנים מרכזיים בשכונה, החליטה הנהלת הישיבה לדאוג לפינוי הבנין באופן טוטאלי כדי לקבל אותו לידיה ולנהל אותו כפי רצונה. לצורך כך הפסיקה הנהלת הישיבה את כל התשלומים עבור הבנין, מתוך כוונה שבשלב כל שהוא הרשויות עצמם יפנו את הבנין מיושביו.

מכיון והנהלת הישיבה לא דאגה לחלופה ראויה עבור התלמידים הרשומים בישיבה ולומדים בה עד להסדרת ניהול הבנין, לקחו הבחורים על עצמם את ניהול הבנין והקימו מערכת גביה מסודרת המחלקת את הסכומים הכרוכים באחזקת הבנין באופן שווה בין כל החדרים, כאשר התלמידים המתגוררים בבניין צריכים להשיג באופן עצמאי את הכסף.

כמו כן, הנהלת הבנין החדשה המורכבת מבחורים מתנדבים, דאגה לפינוי חלקי של החדרים, ולהסדרת כמה מהליקויים שהיו בבניין במשך שנים רבות.