ניגון אך לאלוקים

גרסה מ־00:43, 8 בפברואר 2017 מאת שיע בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")

אך לאלוקים הינו ניגון שמצא חן אצל אדמו"ר הריי"צ והיו שרים אותו בעיקר בתחילת כל התוועדות של יום טוב ויומא דפגרא. "תנועות ניגון זה משמשות כעין גשר המעביר את האדם מגשמיותו וחילונותו לאוירה מעולה וסביבה של קדושה. מבבא לבבא מתגבר הרגש, שמפשיר הכפור והגלידה ומחמם הנשמה בגעגועים של מעלה"[1].

תווי הניגון אך לאלוקים. מתוך ספר הניגונים

מילות הניגון מתהילים<ref>תהילים פרק ס"ב פסוקים ז' וח'}}: "אך לאלוקים דומי נפשי כי ממנו תקוותי, אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט".

ניגון זה הוא ניגון ק"ב ספר הניגונים.


קישורים חיצוניים


הערות שוליים