תפילות השבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציור חסידים מתפללים. צייר: זלמן קליינמן

התפילה בשבת היא אחת מחלקיה המרכזיים של השבת, שבה ניתנת הדגשה יתירה לעבודת הלב שבתפילה.

עבודת תפילת שבת

בשונה מתפלת החול הבאה בדרך עבודה לברר ולתקן לאכפייא לסטרא אחרא לבער הרע, ועל ידי ההתבוננות ביחודא עילאה בקריאת שמע במסירות נפש, והתפעלות המדות דאהבה ויראה בלב בשר דוקא, באהבה דבכל לבבך שהוא בשני יצריך דוקא, שאז מבטל כל רצון זר ורע להיות רק לב אחד לאביו שבשמים הנקראבר לבב.

המשך עבודה זו היא גם בתפלה דליל שבת, שעולה בהעלאה דהעונג האלקי שבנפש בבחינת ההעלאה דאור חוזר מלמטה למעלה שענינו בא על ידי ההשתוקקות לצאת מכלי ההגבלה דשכל ומדות שבמוח והלב ולהתעלות בדביקות לשורש האלוקי.

מסיבה זאת, העבודה של ליל שבת שונה מהעבודה של ימות החול, מכיון שהיא רק בהעלאה של העונג העצמי של הנשמה האלקית שתתענג על ה' בעונג נפלא, שהוא בכלות הנפש, וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, - מצד התגברות העלאה דעונג, והוא למעלה מבחינת עבודה בבירורים שבתפלה וקריאת שמע דחול.

ההכנה לתפילת שבת בתפילות ימות החול

עבודת התפילה שבימות החול היא למעשה הכנה לעבודת השבת. ההעלאה דאור חוזר במסירות נפש בהפקירות בביטול היש לאין גם את היצר הרע עצמו - בק"ש דכל יום, היא הכנה להעלאת התענוג האלקי דנשמה בתפילה של ערב שבת.

בחינת השוב דימות החול בהמשכה וירידה של האור ישר ממקום שעלה לשם במסירות נפש ברץ לבך בפרשת ואהבת להמשיך בתורה ומצוות גלוי אלקות בכלים מכלים שונים - כהמשך הפרשה והיו הדברים האלה, ובעסק התורה ומצוות וצדקה כל היום, היא הכנה רבה לבחינת הירידה והמשכות דעונג העצמיות דאין סוף בכתר וחכמה במדות ביום השבת[1]

הערות שוליים

  1. אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, שמות חלק ב' פרשת ויקהל מאמר ויקהל משה עמ' תלז, ג.