נגלה וחוזר ונכסה

נכסה וחוזר ונגלה, הוא כינוי לאחד השלבים בביאת המשיח המתאר מצב מיוחד בו מתכסה המשיח לאחר התגלותו הראשונה, ולאחר מכן תתרחש ההתגלות המלאה.

המקור לשלב הכיסוי

המקור המוקדם ביותר המזכיר שלב של כיסוי אצל המשיח הוא המדרש רבה המקביל בין משה הגואל הראשון לבין משיח הגואל האחרון, כשבדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה:

ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה הגואל הראשון נגלה וחזר ונכסה מהן.. אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם.

— רות פרשה ה סימן ו.

גם רש"י, בפירושו לדניאל כותב:

"אשרי המחכה וגו'" - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אלעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החודש) ויתכסה מהם שבועים ששה.

— דניאל י"ב י"ב.

קיימים מקורות נוספים המעידים על מצב זה של כיסוי שיארע קודם ההתגלות הסופית.

אופן הכיסוי

מהמקורות לא ברור איך יהיה בדיוק הכיסוי. מדברי האריז"ל משמע כי המשיח יכנס בתוך מעין ענן. במקום אחר מתואר הכיסוי, כמצב בו כביכול ימות המשיח.

זמן הכיסוי

ישנם כמה דיעות החלוקות לכאורה בהגדרת זמן הכיסוי. במדרש רבה מובא כי זמן הכיסוי יארך ארבעים וחמשה ימים. לדעת רש"י זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. אמנם יתכן כי גם כוונת המדרש היא לשנים.

לדעת ר' אלעזר הקליר - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", שזה ארבעים ושתים, כשלא ברור אם הכוונה לימים או לשנים. ולגירסה המצויה בידינו "ויתכסה מהם שבועיים שבעה", שזה ארבעים ותשע.

ניסיון האמונה

במדרש כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שורשי רתמים ועלי מלוחים". ובכתבי האריז"ל מובא, כי הניסיון שהיה לבני ישראל בעת שמשה עלה לקבל את הלוחות, כשהשטן הראה להם דמות משה בשמים כאשר מלאכים מלווים את מיטתו, יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המשיח עצמו יתכסה.

בקשר לשלב זה כתוב אודות ניסיון נוסף: כשבתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו", אך בבוא העת, יתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים^{[דרוש מקור]} שבדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".