משתמש:הנחה

הגיגים

אחד הדברים המופלאים בשיחותיו של הרבי (כפי שנראים מצד המקבל) הוא שאפשר לזהות נושאים שנתיים או תקופתיים בתורתו של הרבי שבמשך תקופה הרבי חזר והצביע וביאר רעיון מסויים בהרבה אופנים וכיוונים

תשמ"ד

אחד הדברים שהבחנתי בהם הוא שבשנת תשמ"ד חזר על עצמו נושא זה שבעבודת היהודי נדרש שני הקווים "שינוי והעדר השינוי בבת אחת" החל ממכתב כללי לר"ה השיא בנושא זה הוא בהתוועדות ו' תשרי ש'כל' ההתוועדות רק סביב זה, המשכו בי"ג תשרי, בשיחה המפורסמת של הושענא רבא בשעת הבכיות העצמות על 'שכינתא בגלותא', בכ' חשוון, בי"א ניסן, בפסח שני ובשיחה המפורסמת של "קער א וועלט היינט" שנאמרה באותה השנה ביב תמוז. ולאחרי כל זה יצא בלקו"ש פרשת נצבים וילך (גם "נצבים" - העדר השינוי ויחד עמו "וילך" - שינוי)

בהתוועדויות אלו הראה הרבי את נקודה זו בכל הזדמנות בחיי היהודי:

תורה שבכתב - העדר השינוי, תורה שבע"פ - שינוי.
תפילה - נוסח קבוע לכל ישראל, עבודה שבלב - שינוי. (בזה גופא שלש ברכות ראשונות ואחרונות תמיד בשווה, אמצעיות - שינוי בין תפילה לתפילה)
שמש - העדר השינוי, ירח - שינוי. ובשנת העיבור חיבור שניהם יחד.
"בור סיד שאינו מאבד טיפה" - העדר השינוי, "כמעיין המתגבר" - שינוי.
"אתה ושנותיך" - שינוי, יחד עם זה - "לא יתמו" - העדר השינוי.
רצון - שינוי, תענוג - העדר השינוי.
על כרחך אתה חי, ונשמרתם לנפשותיכם.
שמחה הכי גדולה (יב תמוז) - הידיעה שהיום ברגע זה נחרב בית המקדש.

ועוד.....

תשמ"ה

כמדומה לי שבשנה זו אפשר להבחין בנקודה החוזרת על עצמה בדומה לשנה הקודמת רק שכאן זה "החיבור של הכלל עם הפרט" ומתחיל מהלשון "ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם מבית ה'" שמתחיל בלשון יחיד ומסיים בלשון רבים.