רש"י
רבינו שלמה ירחי, הידוע בכינויו רש"י, נולד לאביו רבינו יצחק הצרפתי, בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון צרפת קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.
פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך בעיקר הפליאו גדולי הדורות את פירושו על התורה, עליו התבטא נכדו הרשב"ם: כפירושו על הש"ס אף אני אעשה, אך פירושו על התורה אין ביכולתי לעשות.
הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס
אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירוש רש"י אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי. תרגום מאידיש: פירוש רש"י על חומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י על גמרא פותח המוח ומגלה שכל עצמי.[1]
הרבי העיד על עצמו:"איך קָאך זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י" [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י][2].
שמו
שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שבצרפת (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.
כללי פירוש רש"י על התורה מהרבי
א. רש"י הינו פרשן ולא פסקן כידוע.[3]
ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס.[4]
ג. רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש הוא רק כשזה נוגע להבנת הפירוש.[5]
ד. כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים.[6]
ה. כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע".[7]