קבלת עול מלכות שמים

קבלת עול מלכות שמים היא יסוד קיום התורה בנפש האדם, במעשיו דיבוריו ומחשבותיו. זמן הקבלת עול הוא בקריאת שמע, שחרית וערבית.

יסוד עבודת השם הוא דוקא על ידי קבלת עול, ורק אז יכולה להיות ההשגה על ידי השכל.

טעם הדבר:

כתוב שאלמלא הקדוש ברוך הוא עוזר ליהודי - אין הוא יכול לעמוד כנגד היצר הרע. את העזרה מהקדוש ברוך הוא אפשר לקבל רק על ידי קבלת עולו על היהודי, לומד התורה ומקיים המצוות. אז, מעניק לו הקדוש ברוך הוא את עזרתו והוא מצליח באופן אמיתי בלימוד התורה וקיום המצוות.

כאשר חס וחלילה לא תהיה קבלת העול - היצר הרע יפריע להשגה האמיתית בתורה.

וזהו שמצינו במתן תורה - שההתחלה היתה בהקדמת נעשה לנשמע, בקבלת עול. כיון שעדיין לא ידעו כלל במה מדובר, הרי מובן שלא היה יכול להיות אצלם טעם ועריבות בזה, אלא קיבלו את התורה מצד קבלת עול ואחר כך באו לידי הבנה והשגה.

אם כי יש לדעת שקבלת עול בלבד אינו מספיק. יש צורך להשתדל שגם השכל יבין שצריך לעבוד את השם, שהרי "כל חלב לה'" - כל הדברים הטובים ביותר צריכים לתת לקדוש ברוך הוא, והיכן יש להאדם דבר טוב וערב יותר מאשר השכל? ובמילא צריכים גם את השכל לשעבד לאלוקות<REF>תורת מנחם, תשי"ג}}.