יום הולדתו של אדם הוא יום בו מזלו גובר.

הציון הראשון ליום הולדת ביהדות מובא בסוף חומש בראשית בקשר לפרעה מלך מצרים. אי לכך נמנעו חוגים רבים מלחגוג יום זה עקב הקשרו השלילי.

בקרב רבותינו נשיאנו צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת מאמר חסידות, אך לא ברבים ובפרסום.

הרבי מלך המשיח שליט"א הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא פתח במבצע יום הולדת.

באריך י"א ניסן בספר היום יום מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום חשבון נפש.

ישנם כעשרה מנהגי יום הולדת, ע"פ שיחות הרבי מלך המשיח שליט"א בנושא.

גם היום בו הגיע חסיד לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום הולדת, ואף אודות ענין זה מוזכר בספר היום יום.

הרבי מלך המשיח שליט"א הורה מס' פעמים לחסידים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת.