ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים

ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים נערכו מדי שנה (עד תשמ"א) בלילה הראשון של חג הפסח - ליל הסדר - כשהרבי היה מבקר בסדרים הציבוריים שנערכו במוסדות שונים בשכונת קראון הייטס: בחדר האוכל של ישיבת תומכי תמימים המרכזית, במכון חנה, בישיבת הדר התורה, במוסד של יוצאי איראן ופרס[1] ובמוסד פר"י ליוצאי רוסיה.

הרבי סייר במוסדות, סקר את ההכנות לסדר ואת המטבחים ולפעמים העיר הערות שונות. בהמשך אמר שיחה קצרה בה בירך את המשתתפים.

לשונות הברכה נדפסו בהוספות לכרכי הלקוטי שיחות[2].

הביקור בחדר האוכל של ישיבת תומכי תמימים

מדי שנה הרבי היה מבקר בחדר האוכל של ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770. בתחלה חדר האוכל היה ממוקם ב-676 איסטרן פארקוויי, ואחר כך עבר ל-749 איסטרן פארקווי, ומשם למקומו העכשווי ב-1414 פרזידנט.

כשהרבי היה נכנס, הבחורים כבר עמדו מוכנים לאחר סידור קערות ליל הסדר שלהם ולפני הקידוש. הרבי היה נושא בפני הבחורים שיחה קצרה ומברכם בברכת החג. בחלק מהשנים ניגנו ניגון שמח בסיום הברכה והרבי היה מעודד את שירת הבחורים.

כמו כן הרבי היה נכנס למטבח הישיבה בו היתה המבשלת מרת חיה מושקא נימוטין "מוסיא", שהיתה ידועה בהידוריה המיוחדים בפסח ובהתמסרותה לתמימים.

כל השנה היא ציפתה בכל מאודה לרגעים הגדולים כשהרבי היה מבקר במטבח הישיבה, לפני הסדר הראשון. בחרדת קודש התכוננה והכינה את המטבח לאותה שעה גדולה, ביקור הרבי במטבח התמימים.

הרבי היה נכנס לבדוק את הסירים הגדולים במטבחה, ומאחל לה "גוט יום טוב". לפעמים היה מעורר על עניינים בהידורי פסח של המטבח או על מיקומם של הנרות או המצות וכדומה[3].

בשנים שהרבי ערך את ליל הסדר בדירת אדמו"ר הריי"צ (עד שנת תש"ל), עם סיום הביקור של הרבי, הבחורים היו מזדרזים לערוך את הסדר, כדי להספיק להשתתף בעריכת הסדר של הרבי עצמו[4].

הביקור במכון חנה

בליל הסדר של שנת תשל"ד, שהיה חג הפסח הראשון לאחר התחלת פעילותו של 'מכון חנה' - מכון לימודי לנשים וצעירות בעלי תשובה - במשכנו הקבוע ברחוב פרזידנט, החל הרבי לפקוד גם את המכון במהלך הסיור שערך במוסדות הציבור בליל חג הפסח לפני שהלך לערוך את ליל הסדר בביתו.

הרבי נהג להיכנס לבניין ולערוך סיור בכל קומותיו ובכל חדרי הפנימייה. לאחר הסיור בקומת הכניסה ובקומות העליונות ירד אל קומת המרתף לחדר האוכל, שם השולחנות היו ערוכים לליל הסדר.

בשעת ביקור הרבי בחדר האוכל, נכחו בו גם הצוות הגשמי והרוחני של המכון. תחילה היה הרבי מאחל "גוט יום טוב" לכל אחד ואחת מאנשי הצוות, ולאחר מכן היה פונה למטבח לאחל "גוט יום טוב" לטבחית, מרת גלפרין.

הרבי היה מתבונן בכלים ובמאכלים, וכמה פעמים העיר על כך שהאוכל צריך להיות מושקע ברמה של בית, והכלים צריכים להיות נאים. כמו כן העיר על מיקום הנרות, שצריכים להיות מונחים על שולחן החג ממש.

לאחר מכן היה נושא הרבי שיחה קצרה בפני התלמידות. במהלך השיחה היה הרבי מברך את הבנות שבשנה הבאה תזכה כל אחת להיות בביתה שלה עם משפחתה. בשיחה זו היה מסתיים הביקור והרבי היה יוצא מן הבניין תוך שהוא מברך ומודה לאנשי הצוות.

יחס מיוחד במינו קיבל מכון חנה. באחת הפעמים אף התבטא הרבי באוזני אחד המלווים לפני ההליכה למכון, כי כעת הוא הולך ל'ביתו'[5].

בשנת תשמ"א, מפני סיבות שונות, הסיר הרבי את נשיאותו ממוסד מכון חנה, ומני אז הפסיק את ביקורו במכון בליל הסדר. בעקבות זאת הפסיק גם את הביקורים בשאר המוסדות.


הערות שוליים

  1. הרב מרדכי מנשה לאופר, הצלת ילדי טהרן – תשל"ט - גיליון התקשרות 858.
  2. הברכות דשנת תשל"ט ותש"מ הוספות ללקוטי שיחות חלק י"ז עמ' 458 ואילך  •  הברכות דשנת תשמ"א הוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ב עמ' 282 ואילך  
  3. הטבחית של "תומכי-תמימים" ובית רבי - באתר חב"ד און ליין.
  4. חסידים מספרים על ליל הסדר עם הרבי - עדויות מפי חסידים על הסדרים במחיצת הרבי. הופק על ידי את"ה המרכזי 770   
  5. כעת הולך הנני הביתה - סקירה מקיפה על מכון חנה ועל הביקור בליל הסדר בקובץ 'אמנו המלכה' של ועד חיילי בית דוד   ו' תשרי תשע"ד.