ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

מקור

האחדות האמיתית הינה אחדות השם שהוא מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במלה "אחד" א' - אלופו של עולם, ח' - שבעת הרקיעים והארץ, ד' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם[1].

אולם משום כך שהקב"ה ברא את הבריאה ובגלל שהיא מגיעה ממנו אז גם בה יש אחדות, וכן לגבי ישראל ושאר הדומם צומח חי מדבר.

עניינו

בעניין האחדות יש שלושה עניינים:

א.שלילת דברים אחרים, בכך שהוא יחיד שאין עוד משהו חוץ ממנו, כנאמר במדרש:"כל מקום שנאמר אחד - אין כיוצא בזה" [2]

ב. שלילית הריבוי, בכך שהוא יכול להיות רק אחד ולא מתרבה להמון דברים.

ג. התאחדות כמה וכמה חלקים לעניין אחד.

אחד ויחיד

בעניין שלילית הריבוי [3], ישנם שני דרגות שנקראים, אחד ויחיד

אחד - גם מתי שהרבה חלקים התחברו לדבר אחד, הם נקראים אחד, כגון רמ"ח אברי האדם, אף שהם מחולקים הם נקראים אדם אחד.

יחיד - כלל שהוא עשוי מהמון פרטים, אבל לא פרטים שהם בפועל אלא שהוא המקור שלהם, שממנו יצאו שאר הדברים.

אחדות בהבריאה

ערך מורחב - אחדות בהבריאה

האחדות האמיתית היא הקב"ה, אולם כשם שבכלי שיצר האומן מתבטא השקפתו של האומן, כך גם בבריאה שהוא יצירתו של הקב"ה מתבטא אחדות.

באחדות בבריאה יש שלושה עניינים:

א. אחדות בדברים שאין בהם ריבוי.

ב. אחדות בדברים שיש בהם ריבוי.

ג. שהריבוי בעצמו בא מבחינת אחדות.

אחדות במין האנושי

אחדות ישראל

אחדות השם

  ערך מורחב – אחדות השם

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך הרב סימן ס"א סעיף ו'
  2. ב"ר פ"א, ד.
  3. סעיף ב' לקמן