לקוטי שיחות: הבדלים בין גרסאות בדף
(ביטול גרסה 96034 של 204.45.133.74 (שיחה)) |
מ (ליקוטי שיחות (ספר) הועבר ללקוטי שיחות: בהתאם לדף השיחה) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־21:36, 1 במרץ 2011
סדרת לקוטי שיחות הינה סדרת הספרים החשובה והעיקרית ביותר של תורת הרבי היוצאת לאור על ידי ועד להפצת שיחות. סדרה זו מורכבת מ-39 ספרים חוץ משבעה ספרי המפתחות (מפתח ענינים כרכים א-י, מפתח ענינים כרכים יא-טו, מפתח ענינים כרכים טו-כ, מפתח ענינים כרכים כא-כט, מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח), כרך אחד של "לקוטי שיחות על ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה" (שהודפס מחדש כחלק מכרך ל"ט), שני כרכים של "לקוטי שיחות מועדים" וחמשה כרכים של "לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח".
סדרה זו בנויה משיחות שאמר הרבי במהלך השנים, השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, והוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו.
הסדרה מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, כשכל כרך כולל שיחות השייכות לחומש אחד. חוץ מארבעת החלקים הראשונים שכרך א כולל שיחות על ספרים בראשית שמות ויקרא וכרך ב על במדבר ודברים, וכן בנוגע לכרכים ג' וד'. ואם כן נמצא שבכל הסדרה ישנם 9 סריות של החמשה חומשי תורה.
לאחרונה הדפיס הוועד להפצת שיחות את הסדרה מסודרת לפי פרשיות השבוע ונקראת "לקוטי שיחות פרשיות".
הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא לקוט), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).
בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים ורמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך.
בשנים האחרונות זכינו שכ"ק אדמו"ר שליט"א הגיה, לעתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות של שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר רבו מספר שיחות מוגהות אלו, נדפסו בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה 'ספר השיחות תשמ"ז - תשנ"ב' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת הועד להפצת שיחות).
סדר מבנה הסדרה
לאחר שיצאו לאור קונטרסים על פרשיות השבוע במשך שנת תשי"ט, הודפסו כולם בכרכים א' (על החומשים בראשית שמות ויקרא) וב' (על במדבר ודברים). שוב נאספו הקונטרסים שיצאו לאור בשנת תשכ"ג בכרכים ג' וד'. אח"כ נדפסו הלקוטים של שנות תשכ"ט-ל"א בחמשת הכרכים ה'-ט' (כרך לכל חומש), של השנים תשל"ג-ל"ד בכרכים י'-י"ד, מהשנים תשל"ו-תש"מ בכרכים ט"ו-י"ט, מהשנים תשמ"א-מ"ג בכרכים כ'-כ"ד, מהשנים תשד"מ-מ"ו בכרכים כ"ה-כ"ט, מהשנים תשמ"ז-מ"ט בכרכים ל'-ל"ד, מהשנים תש"נ-נ"ב בכרכים ל"ה-ל"ט.
בשנת תשס"ד הוציא לאור הועד להפצת שיחות מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורא זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת ספר השיחות.
בפי חסידים מקובל, וי"א שמהרבי עצמו היו התייחסויות לכך, שבארבעת החלקים הראשוים של לקו"ש נמצאים יסודות תורתו של משיח; יסודות השקפה יהודית; יסודות ההשקפה החסידית; ויסודות המופיע בלקו"ש כולו. המשפיע ר' יואל כהן שי' קורא לחלקים אלו 'שולחן ערוך של הרבי'; היו וישנם חסידים שלא היו מתחילים להתפלל קבלת שבת עד שלא סיימו את כל השיחות לאותה פרשת שבוע מהחלקים הנ"ל, וכן נוהגים עד היום ריבוי גדול מחסידי חב"ד.
רשימת דפוסי הלקוטי שיחות
| ערך מורחב – דפוסי ליקוטי שיחות |
הדפסת הליקוטי שיחות הייתה תהליך שהתמשך על פני כשלושים שנה (משנת תשכ"ב עד לשבת תשס"א), במהלכה הושלמה הסדרה "ליקוטי שיחות" בת השלושים ותשעה כרכים.