יעקב אבינו לא מת – הבדלי גרסאות
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''יעקב אבינו לא מת''' הוא משפט מהגמרא ב[[מסכת תענית]]{{הערה|דף ה', עמוד ב.}} שאומר שגם לאחר הסתלקותו, [[יעקב אבינו]] נשאר חי. | '''יעקב אבינו לא מת''' הוא משפט מהגמרא ב[[מסכת תענית]]{{הערה|דף ה', עמוד ב.}} שאומר שגם לאחר הסתלקותו, [[יעקב אבינו]] נשאר חי. | ||
==המקורות== | |||
=== הרש"י=== | |||
בפרשת [[ויחי]] נאמר על יוסף "ויאסוף רגליו אל המיטה ויגווע ויאסף אל עמיו". רש"י אומר על פסוק זה "ומיתה לא נאמרה בו, ואמרו רז"ל: יעקב אבינו לא מת". | |||
== הגמרא == | === הגמרא === | ||
ב[[מסכת תענית]] ב[[גמרא]], מובא שרב יצחק אמר ל[[רב נחמן]] מימרא בשם [[רבי יוחנן]] ש{{ציטוטון|יעקב אבינו לא מת}}, רב נחמן שאל אותו על כך {{מונחון|וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא|וכי לחינם ספדו הסופדים, חנטו החונטים וקברו הקוברים?}}?, ובתגובה ציטט רב יצחק את הפסוק {{ציטוטון|ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה’ ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים|[[ספר ירמיהו|ירמיהו]], ל, י.}} ומסביר שההיקש בין יעקב לזרעו מלמד ש{{ציטוטון|מה זרעו בחיים אף הוא בחיים}}. | ב[[מסכת תענית]] ב[[גמרא]], מובא שרב יצחק אמר ל[[רב נחמן]] מימרא בשם [[רבי יוחנן]] ש{{ציטוטון|יעקב אבינו לא מת}}, רב נחמן שאל אותו על כך {{מונחון|וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא|וכי לחינם ספדו הסופדים, חנטו החונטים וקברו הקוברים?}}?, ובתגובה ציטט רב יצחק את הפסוק {{ציטוטון|ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה’ ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים|[[ספר ירמיהו|ירמיהו]], ל, י.}} ומסביר שההיקש בין יעקב לזרעו מלמד ש{{ציטוטון|מה זרעו בחיים אף הוא בחיים}}. | ||
== הזוהר == | === הזוהר === | ||
ב[[זוהר]] נכתב שיעקב אבינו לא מת, ו[[הקב"ה]] מושיב אותו לפני [[כסא הכבוד]] שיהיה עד לבני ישראל האומרים כל יום "[[פרשת שמע ישראל|שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]]"{{הערה|ספר הזוהר, [[מגילת רות]].}}. | ב[[זוהר]] נכתב שיעקב אבינו לא מת, ו[[הקב"ה]] מושיב אותו לפני [[כסא הכבוד]] שיהיה עד לבני ישראל האומרים כל יום "[[פרשת שמע ישראל|שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]]"{{הערה|ספר הזוהר, [[מגילת רות]].}}. | ||
| שורה 15: | שורה 18: | ||
=== התירוץ על קושיית הגמרא === | === התירוץ על קושיית הגמרא === | ||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' בשבט|י' שבט]] [[תשכ"ו]], | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' בשבט|י' שבט]] [[תשכ"ו]], תירץ הרבי את קושיית הגמרא{{הערה|וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטיא}}: שחיי צדיק הם חיים רוחניים ואילו העניין ש"חנטו חנטייא כו'" הוא ב[[גשמיות]]{{הערה|והרי גשמיות של צדיק, היא רק טפל לצדיק עצמו.}}. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||