נתיבות – הבדלי גרסאות
תיקון קישור |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
עקב דעיכת ענף החקלאות, חלה התפתחות משמעותית בעיר עם הגירתם של תושבי היישובים הסמוכים אל העיר בשנות המ"ם, וגם בשנים שלאחר מכן היא המשיכה לצמוח עם גלי העליה מברית המועצות ואתיופיה. בשנת [[תש"ס]] הוכרזה נתיבות כעיר, והיא ממשיכה להתפתח בעקביות. | עקב דעיכת ענף החקלאות, חלה התפתחות משמעותית בעיר עם הגירתם של תושבי היישובים הסמוכים אל העיר בשנות המ"ם, וגם בשנים שלאחר מכן היא המשיכה לצמוח עם גלי העליה מברית המועצות ואתיופיה. בשנת [[תש"ס]] הוכרזה נתיבות כעיר, והיא ממשיכה להתפתח בעקביות. | ||
רוב אוכלוסיית העיר נמנית על ציבור שומרי המצוות, ואף שאר התשובים נחשבים קרובים למסורת, עובדה הנזקפת לזכות 'ישיבת הנגב' שנוסדה בעיר על ידי הרב יששכר מאיר בשנותיה הראשונות, ועם החלטתו של [[הבבא סאלי]] לקבוע את מגוריו בעיר, וכן הרבנים המקובלים למשפחת איפרגן, הרב שלום איפרגן ובנו הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן"), הרב [[יורם אברג'ל]], הרב [[רפאל כדיר צבאן]] רב העיר, ועוד. | רוב אוכלוסיית העיר נמנית על ציבור שומרי המצוות, ואף שאר התשובים נחשבים קרובים למסורת, עובדה הנזקפת לזכות 'ישיבת הנגב' שנוסדה בעיר על ידי הרב יששכר מאיר בשנותיה הראשונות, ועם החלטתו של [[הבבא סאלי]] לקבוע את מגוריו בעיר, וכן הרבנים המקובלים למשפחת איפרגן, הרב שלום איפרגן (שחתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]) ובנו הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן"), הרב [[יורם אברג'ל]], הרב [[רפאל כדיר צבאן]] רב העיר, ועוד. | ||
אף לאחר פטירתו של הבבא סאלי בשנת [[תשד"מ]] מהווה העיר מוקד משיכה עבור מוקירי זכרו, העולים לפקוד את קברו לאורך השנה, ובמיוחד באריך הילולא שלו בד' שבט. | אף לאחר פטירתו של הבבא סאלי בשנת [[תשד"מ]] מהווה העיר מוקד משיכה עבור מוקירי זכרו, העולים לפקוד את קברו לאורך השנה, ובמיוחד באריך הילולא שלו בד' שבט. | ||