שיחה:עמוד ראשי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

הוספת נושא

@@ שורה 190: / שורה 190: @@
 :::::ובנוגע מ"ש לאחרי זה -הנה ע"ע לא הבנתי דבריו בזה. רק עכשו הבנתי - טוען שאין על האתר להלך בנימוסי' של כל העולם. ולענ"ד דברים אלו תמוהים והינם נגד שיחות מפורשות של הרבי, ואולי עתה כבר יש לו הזמן להאריך בזה?
 :::::לוח אור זרוע הנ"ל. ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 02:27, 19 במרץ 2026 (IST)
+::::::אינני רואה בכתיבת המילה 'אנציקלופדיא' בא' סתירה לכך שהרבי כתב בלקו"ש אנציקלופדי'. כי אין בקיצור זה הוכחה חד משמעית שדעת הרבי קובעת שהדרך הנכונה לכתוב היא דווקא בה'. סימן זה מהווה קיצור למילים. אינני יודע מדוע הרבי קיצר כך. הסברה שאתה אמרת היא שהרבי מקצר כך כדי לא לכתוב ה' אחר י', ויתכן שזה מפני סיבה אחרת. יש גם להעיר שהרבי עצמו כותב בסגנון זה - של א' כניקוד - במילים אחרות שמקורם אינו בעברית.
+::::::"זהו תפקידי לזעוק" - בתוספת הסימן ;-) שהוא ציור של חיוך וקריצה - רמז וסימן לכך שהענין לעיל מיני' נאמר בדרך צחות/בדיחה. (ותיארתי לעצמי שודאי שמת לב (גם בלי סימנים) לכך...) אמנם יש מן האמת בבדיחה זו, כי לפעמים אני מביע ביקורת על מה שראיתי לנכון.
+::::::"המכריז לא זעק" כלומר: במענה לטענתך (לא"ז) שאמרתי את טענתי בליווי זעקה ומחאה רבתי - אינו נכון. רק הזכרתי עובדה זו (שהכינוי ימי חב"ד נפוץ בהקשר של כינוי כללי למועדי חב"ד) ללא תוספת זעקות ומחאות.
+::::::הבנתי ממה שאמרת שהסיבה לכך שקראו למדור ציון תאריכים בשם "ימי חב"ד" כי רק כך ישנו קשר בין שם המדור לתוכן הכללי של האתר. שאלת מה ההבדל בין בנ"א אלו שקבעו כי למדור כזה ראוי השם "ימי חב"ד" לבין בנ"א אלו שקבעו את השם "ימי חב"ד" ככינוי למועדי חב"ד וימים מיוחדים (בעלי תוכן מיוחד). הנה, הכינוי "ימי חב"ד" אמנם הוא כינוי שהתעורר ע"י בנ"א, אך פירושו המילולי (ולכן הוא גם הנפוץ יותר - כמדומה - בקרב בנ"א) הוא מתאים להיות ככינוי למועדי חב"ד, והוא גם קולע - לענ"ד - אל תוכנם העמוק יותר של ימים אלו: הפירוש המילולי: ימי-חב"ד: ימים הקשורים עם (חסידות) חב"ד. במילים אחרות: ימים בעלי משמעות פנימית בדרך החב"דית. (סגנון פי' נוסף: ימים הנוגעים לכלל חסידי חב"ד). לעומת הפירוש השני שימי חב"ד פירושו ימים שמציינים אותם באתר חב"דפדי'...  ודאי תסכים עימי שיום הולדתו או להבדיל פטירתו של אדמו"ר או רב או עסקן פלוני אינה ענין חב"די - ענין רוחני - יום חב"די. לפלא מדוע אוסף תאריכים כאלו ואחרים יתהדרו בשם "חב"די". (אמנם ישנם שיחות בהם הרבי אומר שכל מאורע פרטי שקורה עם כל יהודי יש לו השפעה על כלל ישראל, אך לא אומר שבהכרח עלינו לציין זאת ולקחת מכך מסר כללי עבורינו מכל יום כזה).
+::::::בענין היתכן לומר היפך דעתו הק' של הרבי לומר שאין ללכת בנימוסי' דהעולם: ההסבר הוא פשוט מאוד - פשוט שישנו ענין זה דאזלת כו' בהפצת המעיינות כפי שהרבי מבאר בשיחותיו. אלא יש לשים לב, שהרבי הדגיש (ואני חושב שלא רק פעם אחת), שהענין דאזלת בנימוסי' ענינו הוא אך ורק בשביל לשרת את עניני עבודת ה', ואינו יכול לבוא על חשבון ההנהגה כפי שיהודי צריך לנהוג (ויהודי-חסידי על אחת כמה וכמה), אלא אדרבה, הוא צריך לחזק את עניני עבודת ה' והשפעה על החוצה. הענין שיהודים אומרים 'להבדיל' בין חיים לחיים הוא מנהג ישראל, ומנהג ישראל תורה, ולכן אין להתרשם מהנחות המצויות באנציקליפ' האחרות כאשר הם אינם מתאימים עם ההנהגה הפשוטה במנהג ישראל.
+::::::יש לזכור כי עניני הנימוסים אינם מחוייבי המציאות מצד עצמם, אך הם משקפים את המציאות הנוכחית לאותו זמן לפי'ה צריכים להתאים את פעולות עבודת ה' (בתחומים מסוימים) והפצת המעיינות באותו זמן ומקום ובנ"א. ומטרת ותכלית ההליכה בנימוסים אלו היא שהם ישרתו את עניני עבודת ה'. אם בענין השליחות: להביא את המקבל אל המעיינות עד כמה שהוא מסוגל לקבל מהם. ואם בכלל: הליכה בנימוסים כדי להעלותם לקדושה, היינו: שבאמצעותם יכולים להוסיף ולחזק ולהדר בקיום תורה ומצוות אצלו או אצל סביבתו.
+::::::חשוב להעיר, שהרבי לא דיבר בשיחות על שצריך לקיים נימוסים ספיציפים אלא דיבר באופן כללי שצריכים להשתמש בנימוסים בשביל המטרות האמורות ובאופנים המתאימים. וענין זה הוא אבן הבוחן עבורנו לפני כל נימוס שחושבים לעשות - כפשוט.
+::::::מסתמא מונח גם אצלך (לא"ז) שעניני חוקי נימוסים שהם תמוהים מידי בלאו הכי (ובטח אם אינם חשובים מידי לעושיהם), או שהם נחלתם של יחידים, אינני חושב שע"ז הכוונה בדברי הרבי שצריכים ללכת בנימוסי' - לרדוף אחר כל מיני מנהגי נימוסים, אלא אזלת כו' הכוונה על מה שיש בו תועלת לעבודת ה' כאמור.
+::::::לדוגמא: נימוסים שהם בבחי' תנאי הכרחי למנוע מחסומים ומניעות בין המשפיע (השליח) אל המקבל - לדבר בשפתו של המקבל, ולהתבטא בסגנונו ע"מ שיוכל להבין (בשכלו) ולקבל (בליבו) - כמובן בצורה המתאימה לחסיד מכל הבחינות, ולהתבטא בצורה הנעימה ומושכת את הלב וכו'. לפעמים עשיית ענינים שמוסיפים הערכה וחביבות מצד המקבל אל המשפיע הם הכרחיים בבחינת הסרת מחסום ולא בבחי' מותרות (בפרט שענין קירוב ואחדות וכו' בין בנ"י כאו"א וכולם יחד הוא ענין נעלה בפני עצמו). ותן לחכם ויחכם עוד וימצא עוד ריבוי דוגמאות בענינים אלו. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:43, א' בניסן, ה'תשפ"ו 19:43, 19 במרץ 2026 (IST)