תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | {{עריכה}} | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
'''התלמוד הבבלי''' הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] לדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי ההלכה והאגדה המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כפרשנות והעמקה לימודית על | '''התלמוד הבבלי''' הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] לדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי ההלכה והאגדה המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כפרשנות והעמקה לימודית על המשניות והברייתות, בצורה של ביאור והרחבה, על פי סדר ששת סדרי המשנה. | ||
שפת התלמוד בבלי היא שילוב של לשון הקודש בניב לשון חז"ל (בעיקר בציטוט המשנה וציטוט דברי אמוראים מוקדמים) וארמית בבלית (בעיקר בדברי הגמרא עצמה). התלמוד בבלי הוא בעל היקף גדול, ובמהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של פרשנים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים. | שפת התלמוד בבלי היא שילוב של לשון הקודש בניב לשון חז"ל (בעיקר בציטוט המשנה וציטוט דברי אמוראים מוקדמים) וארמית בבלית (בעיקר בדברי הגמרא עצמה). התלמוד בבלי הוא בעל היקף גדול, ובמהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של פרשנים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים. | ||
החל מהדפסת ש"ס ונציה בשנים תר"פ-תרפ"ג נקבעה "צורת הדף", שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים. | החל מהדפסת ש"ס ונציה בשנים תר"פ-תרפ"ג נקבעה "צורת הדף", שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו "אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]" בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|קבלה]]. יש באגדות אלו גם חומר היסטורי רב. כמה מקטעי האגדה, בעיקר אלו מהם העוסקים באותו האיש, הושמטו בידי מצנזרים נוצריים, ושבו לתלמוד רק במהדורותיו החדשות. | בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו "אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]" בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|קבלה]]. יש באגדות אלו גם חומר היסטורי רב. כמה מקטעי האגדה, בעיקר אלו מהם העוסקים באותו האיש, הושמטו בידי מצנזרים נוצריים, ושבו לתלמוד רק במהדורותיו החדשות. | ||
מבואר [[כתבי | מבואר ב[[כתבי האריז"ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם<ref>ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.</ref>. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו. | ||
רבים מבין הראשונים, כגון רבי שמואל הנגיד, רבי יצחק אברבנאל ואחרים (ייתכן שאף הרמב"ן נכלל בקבוצה זו), המדגישים שאין לאגדות את הסמכות של החלקים ההלכתיים בתלמוד. בכול מקרה לפי כולם אין לומדים מהם הלכה. | רבים מבין הראשונים, כגון רבי שמואל הנגיד, רבי יצחק אברבנאל ואחרים (ייתכן שאף הרמב"ן נכלל בקבוצה זו), המדגישים שאין לאגדות את הסמכות של החלקים ההלכתיים בתלמוד. בכול מקרה לפי כולם אין לומדים מהם הלכה. | ||
הרמב"ם, בהקדמותיו לפרק חלק, מביא כמה גישות נפוצות בימיו בלימוד אגדות התלמוד. הוא דוחה את הגישות הטוענות להבנה פשטנית של האגדות, ובעקבות כך קבלתן כאמת או כשקר, ומקבל את הגישה הטוענת כי חז"ל רצו ללמד מסר עמוק באגדות אלו, ועלינו להשכיל להבין אותן בצורתן האליגורית. | הרמב"ם, בהקדמותיו לפרק חלק, מביא כמה גישות נפוצות בימיו בלימוד אגדות התלמוד. הוא דוחה את הגישות הטוענות להבנה פשטנית של האגדות, ובעקבות כך קבלתן כאמת או כשקר, ומקבל את הגישה הטוענת כי חז"ל רצו ללמד מסר עמוק באגדות אלו, ועלינו להשכיל להבין אותן בצורתן האליגורית. | ||
== שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] == | == שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] == | ||
הרבי הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת הירושלמי היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד<ref>[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' עמ' 834.</ref>. | הרבי הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת הירושלמי היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד<ref>[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' עמ' 834.</ref>. | ||
כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו התלמוד ירושלמי ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)<ref>ראו ספר המאמרים תש"ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ"ב חלק ד עמוד 2080</ref>. | כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו התלמוד ירושלמי ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)<ref>ראו ספר המאמרים תש"ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ"ב חלק ד עמוד 2080</ref>. | ||
למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות | למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות | ||
# הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי. | # הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי. | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
== תפקידו והשפעתו של התלמוד == | == תפקידו והשפעתו של התלמוד == | ||
=== סמכות הלכתית === | === סמכות הלכתית === | ||
לאחר שנחתם, הפך התלמוד הבבלי לספר הלימוד העיקרי שנלמד בתפוצות ישראל, ואך מעטים עסקו בחיבור המקביל לו ה[[תלמוד הירושלמי]], שהשפעתו הייתה קטנה הרבה יותר. חוקרים מנמקים זאת בעריכתו היסודית של התלמוד הבבלי ובשכלולו בידי הסבוראים ובהשפעתם הרבה של גאוני בבל, שפעלו להפיכת התלמוד הבבלי לסמכות הלכה בלעדית בעם ישראל.לתלמוד על שני יסודותיו - האגדתי-תרבותי וההלכתי-אינטלקטואלי, נודעה חשיבות עצומה בהשתמרות היהדות כאוטונומיה רוחנית לאורך מאות בשנים, וכן בגיבושו של עם ישראל כעם הרוח והספר. חוקרים נימקו עובדה זו בהיקפו ובאופיו של התלמוד. | לאחר שנחתם, הפך התלמוד הבבלי לספר הלימוד העיקרי שנלמד בתפוצות ישראל, ואך מעטים עסקו בחיבור המקביל לו ה[[תלמוד הירושלמי]], שהשפעתו הייתה קטנה הרבה יותר. חוקרים מנמקים זאת בעריכתו היסודית של התלמוד הבבלי ובשכלולו בידי הסבוראים ובהשפעתם הרבה של גאוני בבל, שפעלו להפיכת התלמוד הבבלי לסמכות הלכה בלעדית בעם ישראל. לתלמוד על שני יסודותיו - האגדתי-תרבותי וההלכתי-אינטלקטואלי, נודעה חשיבות עצומה בהשתמרות היהדות כאוטונומיה רוחנית לאורך מאות בשנים, וכן בגיבושו של עם ישראל כעם הרוח והספר. חוקרים נימקו עובדה זו בהיקפו ובאופיו של התלמוד. | ||
תוכנו של התלמוד הבבלי התקבל כמחייב את כל תפוצות ישראל מבחינה הלכתית, ללא עוררין. כפי המבואר בתלמוד ש"רב אשי ורבינא" הם "סוף הוראה", וכלשון הרמב"ם:<blockquote>כל הדברים שבתלמוד בבלי חייבים כל ישראל ללכת בהם, וכופים כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי התלמוד... הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל. </blockquote>על אף שעיקר מטרתו וסידורו של התלמוד הוא ביאור המשניות והברייתות והרחבה והעמקה בכל דיני ופרטי התורה שבעל פה, הוא מהווה גם אנציקלופדיה מתומצתת ומקיפה של היהדות שלאחר המקרא, ובעיקר של מכלול החוקים, האמונות, הדעות, התרבות והיצירה הרוחנית המקורית של היהדות בחמש מאות השנים הראשונות לספירה. | תוכנו של התלמוד הבבלי התקבל כמחייב את כל תפוצות ישראל מבחינה הלכתית, ללא עוררין. כפי המבואר בתלמוד ש"רב אשי ורבינא" הם "סוף הוראה", וכלשון הרמב"ם:<blockquote>כל הדברים שבתלמוד בבלי חייבים כל ישראל ללכת בהם, וכופים כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי התלמוד... הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל. </blockquote>על אף שעיקר מטרתו וסידורו של התלמוד הוא ביאור המשניות והברייתות והרחבה והעמקה בכל דיני ופרטי התורה שבעל פה, הוא מהווה גם אנציקלופדיה מתומצתת ומקיפה של היהדות שלאחר המקרא, ובעיקר של מכלול החוקים, האמונות, הדעות, התרבות והיצירה הרוחנית המקורית של היהדות בחמש מאות השנים הראשונות לספירה. | ||
| שורה 67: | שורה 66: | ||
== לימוד התלמוד בדורינו == | == לימוד התלמוד בדורינו == | ||
לאורך הדורות היווה לימוד התלמוד את עיקר הלימוד של בני הישיבות. התלמוד נחשב לבסיס ההלכה לגבי כל תחומי החיים במשפט ובהלכה, והיווה קרקע פורייה לפיתוח יכולות למדניות, בהן חכמת הפלפול והפסיקה. גם היום מהווה התלמוד את עיקר הלימוד ברוב רובם של מוסדות הלימוד התורניים, בעיקר בקרב הישיבות. לעומת זאת, ב"כוללים" ניתן למצוא דגש רב יותר ללימוד ספרי ההלכה (הפסקניים), כמו ה"שולחן ערוך" ונושאי-כליו. | לאורך הדורות היווה לימוד התלמוד את עיקר הלימוד של בני הישיבות. התלמוד נחשב לבסיס ההלכה לגבי כל תחומי החיים במשפט ובהלכה, והיווה קרקע פורייה לפיתוח יכולות למדניות, בהן חכמת הפלפול והפסיקה. גם היום מהווה התלמוד את עיקר הלימוד ברוב רובם של מוסדות הלימוד התורניים, בעיקר בקרב הישיבות. לעומת זאת, ב"כוללים" ניתן למצוא דגש רב יותר ללימוד ספרי ההלכה (הפסקניים), כמו ה"שולחן ערוך" ונושאי-כליו. | ||
ישנם מספר סגנונות מסורתיים ללימוד התלמוד. חלוקה עקרונית אחת היא בין שתי צורות לימוד עקרוניות: לימוד בקיאותי ("גירסא"), להקפה של הידע בצורה מהירה, או לימוד מעמיק של סוגיה, כולל הרחבות לראשונים ואחרונים ("עיונא"), דוגמה קלאסית של לימוד לגירסא הוא מפעל הדף היומי, שבו לומדים כל יום דף אחד, במטרה להקיף את התלמוד בתוך שבע שנים וחצי. | ישנם מספר סגנונות מסורתיים ללימוד התלמוד. חלוקה עקרונית אחת היא בין שתי צורות לימוד עקרוניות: לימוד בקיאותי ("גירסא"), להקפה של הידע בצורה מהירה, או לימוד מעמיק של סוגיה, כולל הרחבות לראשונים ואחרונים ("עיונא"), דוגמה קלאסית של לימוד לגירסא הוא מפעל הדף היומי, שבו לומדים כל יום דף אחד, במטרה להקיף את התלמוד בתוך שבע שנים וחצי. | ||
לימוד גמרא בבקיאות יחד עם פירוש רש"י ותוספות מכונה גפ"ת ('''ג'''מרא '''פ'''ירוש רש"י '''ת'''וספות), וכך היא דרך לימוד הבקיאות המקובלת ברוב הישיבות. | לימוד גמרא בבקיאות יחד עם פירוש רש"י ותוספות מכונה גפ"ת ('''ג'''מרא '''פ'''ירוש רש"י '''ת'''וספות), וכך היא דרך לימוד הבקיאות המקובלת ברוב הישיבות. | ||
== דפוסים ומהדורות == | == דפוסים ומהדורות == | ||
| שורה 86: | שורה 85: | ||
החל משנת [[תשכ"ה]] החלו להתפרסם מהדורות מבוארות של התלמוד, הכוללות ביאור צמוד למילות התלמוד בשפה המדוברת, לצד הסבר מפורט של הסוגיא לקוראים שאינם בקיאים בתלמוד. להלן חלק מהמהדורות הנפוצות:[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]] | החל משנת [[תשכ"ה]] החלו להתפרסם מהדורות מבוארות של התלמוד, הכוללות ביאור צמוד למילות התלמוד בשפה המדוברת, לצד הסבר מפורט של הסוגיא לקוראים שאינם בקיאים בתלמוד. להלן חלק מהמהדורות הנפוצות:[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]] | ||
* [[תלמוד שטיינזלץ]] - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.<sup>[דרושה הבהרה]</sup>. | * [[תלמוד שטיינזלץ]] - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.<sup>[דרושה הבהרה]</sup>. | ||
* מהדורת שוטנשטיין - בהוצאת ארטסקרול, תחילה באנגלית ולאחר מכן גם בעברית וצרפתית. | * מהדורת שוטנשטיין - בהוצאת ארטסקרול, תחילה באנגלית ולאחר מכן גם בעברית וצרפתית. | ||
* מתיבתא - בהוצאת מכון עוז והדר, כולל פירוש על ה[[תוספות]] ו[[רש"י]] וכן מדור ביאורים מורחב. | * מתיבתא - בהוצאת מכון עוז והדר, כולל פירוש על ה[[תוספות]] ו[[רש"י]] וכן מדור ביאורים מורחב. | ||
* ושננתם - בהוצאת 'מכון המאור'. | * ושננתם - בהוצאת 'מכון המאור'. | ||
== הדרנים על הש"ס == | == הדרנים על הש"ס == | ||
| שורה 130: | שורה 128: | ||
|כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | |כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | ||
|- | |- | ||
| colspan="3" |<small>'''ב''' – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי | | colspan="3" |<small>'''ב''' – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי '''י''' – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי</small> | ||
|} | |} | ||