דפוס סלאוויטא – הבדלי גרסאות
| שורה 105: | שורה 105: | ||
ב[[ד' בניסן|ד' ניסן]] [[תקצ"ח]] (30 במרץ 1838) הוציא ועד החקירה המיוחדת את פסק דינה לפיה נדונו האחים שפירא למות "מיתה מדינית", שפירושה: שלילת כל הזכיות האזרחיות ושילוח ל[[סיביר]] ולמעשה: מוות בטוח. | ב[[ד' בניסן|ד' ניסן]] [[תקצ"ח]] (30 במרץ 1838) הוציא ועד החקירה המיוחדת את פסק דינה לפיה נדונו האחים שפירא למות "מיתה מדינית", שפירושה: שלילת כל הזכיות האזרחיות ושילוח ל[[סיביר]] ולמעשה: מוות בטוח. | ||
במהלך [[חודש ניסן]] [[תקצ"ח]] הוגש הדו"ח של ועדת החקירה לחוות דעת של שר הפלך הראשי בקיוב, גוי שונא ישראל שמעטים דוגמתו, | במהלך [[חודש ניסן]] [[תקצ"ח]] הוגש הדו"ח של ועדת החקירה לחוות דעת של שר הפלך הראשי בקיוב, גוי שונא ישראל שמעטים דוגמתו, בשם ביביקוב. גוי מתועב זה מצא כי העונש שהוטל על האחים שפירא, הוא קל מידי ויש לחמיר בו ולהענישם בעונש ש"ישמש דוגמה לכל היהודים". וכן הציע להוסיף על העונש גם "שבט נוגשים". כשהוגש הדו"ח בצירוף חוות דעתו לאישור בית המשפט העליון בפטרבורג קבע בית המשפט: "שמואל אבא ופינחס שפירא: ביחס לרצח לייזר פרוטוגאין, כיון שאין הוכחות חוקיות, נשארים הם בחשד חזק. אך, '''על שהדפיסו בדפוס ספרים המיכלים הוראות המנוגדות לחוק, המכוונים להגדיל את ההשפעה של כת החסידים המזיקה''', ועל הוצאת דיבה על הנסיך ואסילטשיקוב, שערך את החקירה באופן לא חוקי וכו' - יש להעניש את כל אחד מהם במלקות, אלף וחמש מאות "שבטי נוגשים" לשלול מהם כל זכויותיהם ולשלחם לסיביר". | ||
ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]] [[תקצ"ט]] (15 ביוני 1839) חתם הקיסר העריץ [[ניקולאי הראשון]] את שמו על פסק הדין, בהוסיפו את המלים: "כך יהיה!". | ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]] [[תקצ"ט]] (15 ביוני 1839) חתם הקיסר העריץ [[ניקולאי הראשון]] את שמו על פסק הדין, בהוסיפו את המלים: "כך יהיה!". | ||