כל דעביד רחמנא לטב עביד – הבדלי גרסאות

בגמרא מסופר כיצד שלחו אותו להביא דורון לקיסר ובאמצע הדרך עצר בפונדק דרכים שם הוא נשדד בלילה על ידי הבעלים שהחליפו את הדורון בחול, למחרת שהגיע לקיסר, זעם על קיסר על כך שבני ישראל הביאו לו חול ורצה להרוג את נחום, ובתגובה ענה נחום איש גם זו:"גם זו לטובה", ואז הגיע [[אליהו הנביא]] שהוא מחופש לאחד ממשרתי המלך והציע לזרוק את החול שאולי הוא יהפך לחיצים, וכאשר זרק המלך את החול הוא נהפך באמת לחיצים, המלך שמח על כך והורה לתת לנחום איש גם זו סל מלא אבנים טובות.

ב[[חסידות]] מבואר החילוק בין שתי הדוגמאות:

בהסיפור של [[רבי עקיבא]] – הרי המאורעות שאירעו גרמו לו ''הפסד וצער'', שכן, כתוצאה מהם הוא היה מוכרח ללון ''בשדה'' (מאחר שלא נתנו לו להכנס לעיר), והיה שרוי ''בחשיכה'' (כיוון שהרוח כיבתה את הנר), ''ואיבד'' את תרנגולו ואת חמורו (בגלל טריפת החתול והארי). כל מאורעות אלו היו ''לשם'' טובה (כיון שעל ידם ניצל ר"ע מהשודדים), אבל המאורעות עצמם היו ענין של ''צער''.

אלא, שמלכתחילה הי' מעמד ומצב של העלם, ולפיכך הי' נדמה שיש כאן נזק וצער; אמנם, לאחרי שנתבטל ההעלם על הטוב שבמאורע ההוא – נתברר ונתגלה ''שמלכתחילה'' הי' זה דבר טוב.