פורים משולש – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], [[תשפ"א|תשפ"א,]] [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]]. | פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], [[תשפ"א|תשפ"א,]] [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]]. | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס ל[[קריאת המגילה]]. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, וב[[גמרא]] הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור [[הוצאה מרשות לרשות]]. ב) מכיוון שה[[עני]]ים מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם [[מתנות לאביונים]], דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי{{הערה|מגילה ד, ב.}}. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, [[רבי יהושע בן לוי]] פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום{{הערה|מגילה ד, א.}}. | במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס ל[[קריאת המגילה]] [[מגילת אסתר]]. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, וב[[גמרא]] הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור [[הוצאה מרשות לרשות]]. ב) מכיוון שה[[עני]]ים מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם [[מתנות לאביונים]], דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי{{הערה|מגילה ד, ב.}}. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, [[רבי יהושע בן לוי]] פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום{{הערה|מגילה ד, א.}}. | ||
לגבי [[סעודת פורים|סעודת הפורים]], וכן מצוות [[משלוח מנות]] המתקיימת בקשר לסעודה זו, נפסק ב[[תלמוד ירושלמי]] שיש לדחותה ליום ראשון, ולא לערוך את הסעודה בשבת, שכן קביעת הפורים ליום שמחה על ידי בית דין אינה שייכת ליום השבת שנקבע מלכתחילה מן התורה כיום שמחה{{הערה|ירושלמי מגילה פ"א ה"ד.}}. כדברי הירושלמי פסקו להלכה פוסקים רבים: [[הרי"ף]]{{הערה|מגילה ג, א מדפי הרי"ף.}}, ה[[כלבו]]{{הערה|סוף סימן מה.}}, ה[[תשב"ץ]]{{הערה|ח"ג, סימן רצח.}} ועוד. | לגבי [[סעודת פורים|סעודת הפורים]], וכן מצוות [[משלוח מנות]] המתקיימת בקשר לסעודה זו, נפסק ב[[תלמוד ירושלמי]] שיש לדחותה ליום ראשון, ולא לערוך את הסעודה בשבת, שכן קביעת הפורים ליום שמחה על ידי בית דין אינה שייכת ליום השבת שנקבע מלכתחילה מן התורה כיום שמחה{{הערה|ירושלמי מגילה פ"א ה"ד.}}. כדברי הירושלמי פסקו להלכה פוסקים רבים: [[הרי"ף]]{{הערה|מגילה ג, א מדפי הרי"ף.}}, ה[[כלבו]]{{הערה|סוף סימן מה.}}, ה[[תשב"ץ]]{{הערה|ח"ג, סימן רצח.}} ועוד. | ||