מניין אומות העולם – הבדלי גרסאות
פיסוק וקישורים |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במש"כ ע"ד החשבון למספרם - איני יודע המנהג ב[[ירושלים]] ת"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו - שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מה[[רמ"א]] בשו"ת סנ"א. רעק"א וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על [[אבילות]] להרב גרינוולד ע' שפא).|מקור=[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז ע' 574, [[אגרות קודש]] כרך יא אגרת ג'תתב.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במש"כ ע"ד החשבון למספרם - איני יודע המנהג ב[[ירושלים]] ת"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו - שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מה[[רמ"א]] בשו"ת סנ"א. רעק"א וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על [[אבילות]] להרב גרינוולד ע' שפא).|מקור=[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז ע' 574, [[אגרות קודש]] כרך יא אגרת ג'תתב.}} | ||
ה[[ | ה[[חת"ם סופר]], כותב בחריפות שהכותב כך ומציין את מנין השנים לפי ספירת הנוצרים כביכול כותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלוקי ישראל ומוסר בתורת השם וגומל לנפשו רעה{{הערה|דרשות חתם סופר חלק ב' אב תק"ע דיבור המתחיל 'במדרש'.}}, וכן כתבו פוסקים אחרים{{הערה|שו"ת תלמידו של החתם הסופר המהר"ם שיק יורה דעה סימן קעא.}} שהכותב או אומר מנין השנים של הנוצרים עובר באיסור דאורייתא של 'ושם אלקים אחרים לא תזכירו'{{הערה|וכן בשו"ת יין הטוב אורח חיים סימן ח.}} ועל איסור של 'ובחקתיהם לא תלכו'{{הערה|יפה ללב ח"ה יו"ד סי' קעח אות ג.}}. | ||
על אף האמור לעיל, מצינו כמה וכמה קדמונים{{הערה|הובא בספר כל בו על אבלות חלק א' עמוד 380.}} שהשתמשו בתאריך הלועזי למנין השנים, אך בכל המקומות שהביא דייקו להוסיף 'למספרם' או 'למנינם', ויש הטוענים{{הערה|שו"ת ברכת חיים ח"א סי' ח שהתיר להשתמש בתאריך שלהם בשביל צרכי מסחר.}} שהסיבה להקל בזה הוא כיון שלחלק מהדעות מנין השנים שלהם אינו כלל ללידת אותו האיש והשתמשו בו עוד טרם לידתו{{הערה|ולפי הסבר זה, ההיתר הוא רק לגבי מנין השנים ולא לגבי מנין החודשים שהוא בוודאי קשור עם לידתו של אותו האיש.}}. | על אף האמור לעיל, מצינו כמה וכמה קדמונים{{הערה|הובא בספר כל בו על אבלות חלק א' עמוד 380.}} שהשתמשו בתאריך הלועזי למנין השנים, אך בכל המקומות שהביא דייקו להוסיף 'למספרם' או 'למנינם', ויש הטוענים{{הערה|שו"ת ברכת חיים ח"א סי' ח שהתיר להשתמש בתאריך שלהם בשביל צרכי מסחר.}} שהסיבה להקל בזה הוא כיון שלחלק מהדעות מנין השנים שלהם אינו כלל ללידת אותו האיש והשתמשו בו עוד טרם לידתו{{הערה|ולפי הסבר זה, ההיתר הוא רק לגבי מנין השנים ולא לגבי מנין החודשים שהוא בוודאי קשור עם לידתו של אותו האיש.}}. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי ב{{מונחון|ספרות רומיות|שיטת ספירה שמוצאה ברומא, המסמנת את הספרות כך: VI, XIX ועוד. נפוצה כיום בשעונים.}} דווקא{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] כרך א אגרות טז - יט.}}, או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל{{הערה|ראה: [[אגרות קודש]] כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח.}}. | ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי ב{{מונחון|ספרות רומיות|שיטת ספירה שמוצאה ברומא, המסמנת את הספרות כך: VI, XIX ועוד. נפוצה כיום בשעונים.}} דווקא{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] כרך א אגרות טז - יט.}}, או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל{{הערה|ראה: [[אגרות קודש]] כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח.}}. | ||
יש הנוהגים שכאשר צריכים למנות למניין האומות מוסיפים 'ללידת רבי עקיבא', שנולד שנה קודם לאותו האיש ומניין האומות מתאים לשנותיו. | יש הנוהגים שכאשר צריכים למנות למניין האומות מוסיפים 'ללידת [[רבי עקיבא]]', שנולד שנה קודם לאותו האיש ומניין האומות מתאים לשנותיו. | ||
===כשאין צורך=== | ===כשאין צורך=== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ב[[יחידות]] למר [[פיטר קלמס]]{{הערה|"עצת הרבי תנחני", ע' 79.}}: {{ציטוטון|רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו הייתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים}}{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68647 כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר] {{שטורעם}}.}}. | הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ב[[יחידות]] למר [[פיטר קלמס]]{{הערה|"עצת הרבי תנחני", ע' 79.}}: {{ציטוטון|רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו הייתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים}}{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68647 כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר] {{שטורעם}}.}}. | ||
באחד השנים מראשון לינואר איחל הרבי ל[[שלום הכט]] באנגלית "Happy New Year" (שנה טובה), והסביר | באחד השנים מראשון לינואר איחל הרבי ל[[שלום הכט]] באנגלית "Happy New Year" (שנה טובה), והסביר ש[[לוי יצחק מברדיטשוב|הצדיק הברדיצ'ובי]] היה מאחל כך על סמך הפסוק "ה' יספור הכתוב עמים" ([[תהלים פ"ז|תהילים פ"ז]], ו'.){{הערה|ע"פ סרט הקלטה משיחת טלפונית עם ר' שלמה עיזגאווי, יש לציין שסיפור דומה התרחש עם ד"ר [[ניסן מינדל]], כמו כן יש לציין שבהגהה לדפוס שלל הרבי שימוש בתואר "שנה חדשה" על ינואר}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||