|
|
| שורה 28: |
שורה 28: |
|
| |
|
| ==בחסידות== | | ==בחסידות== |
| {{AI|פסקה=כן}} | | {{להשלים}} |
| בחסידות מוסבר שעבודת הקרבנות בבית המקדש איננה רק פעולה חיצונית וגשמית, אלא ביטוי לתהליך פנימי בעבודת הנפש. הקרבן מסמל את הבהמה שבאדם – כוחות הנפש הבהמית והתאוות הטבעיות – שיש להביאם לידי ביטול, זיכוך והקרבה לאלוקות.
| |
|
| |
|
| בית המטבחיים הוא המקום שבו מתחילה עבודת הקרבן, שם נשחטת הבהמה, מנותחת ומוכנה להקרבה על המזבח. בחסידות זו עבודת ההכנה מסמלת את שלב הכניעה והבירור של כוחות הרצון והנפש הבהמית, כדי לאפשר את העלאתם אל הקודש.
| |
|
| |
| הטבעות הרבות שבהן קובעים את ראש הבהמה מסמלות את קיבוע והכפפת הרצון והכוחות השכליים, בדומה לדרישה הפנימית שהאדם יעבוד על עצמו ויעקור את הטבעיות החומרית שבתוכו.
| |
|
| |
| שמונה העמודים והשולחנות בבית המטבחיים מסמלים את המדרגה שלמעלה מהטבע, כוח העלייה וההתחברות לאור העליון.
| |
|
| |
| מספר הטבעות – 24 – מקביל ל־24 משמרות הכהונה, כאשר כל משמר מסמל גוון שונה של עבודת ה'. כך, העבודה בבית המטבחיים היא עבודה רב-גוונית של הכנעה עצמית ושחרור הרצון לעבודה אמיתית.
| |
|
| |
| בפרשת וירא בלקוטי שיחות (חלק א, עמודים 232–233) מדגיש אדמו"ר הזקן את מעלת עבודת העקידה – הכפפת הרצון מתוך יוזמה עצמית, מלמטה למעלה{{הערה|לקוטי שיחות חלק א, פרשת וירא, עמודים 232–233.}}. העבודה הזו היא תכלית ההתמסרות לקדושה, שונה מהמשך של קדושה מלמעלה (כמו אצל אברהם).
| |
|
| |
| כך גם עבודת בית המטבחיים היא לא הכאה חיצונית או כפייה, אלא קיבוע והכפפה של הרצון הפנימי, בדומה לטבעת הקובעת את ראש הבהמה במקום הכאתו במקל, כפי שתקנו חז"ל אחרי יוחנן כהן גדול.
| |
|
| |
| גם המהלך של "הפשטת העור" וניתוח הבהמה מסמל בירור מעמיק ופירוק של כל חלקי הנפש החומריים, כדי לאפשר העלאת הכוחות הנקיים אל המזבח – חיבור לאור העליון.
| |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/541998 בית המטבחיים] {{בית חבד}} | | * לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/541998 בית המטבחיים] {{בית חבד}} |