איסור הקטרת שאור ודבש – הבדלי גרסאות
מ ←מטעמי המצוה: ניסוח |
צ'קטי |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''איסור הקרבת שאור ודבש''' היא המצווה{{הערה|[[ספר החינוך]] מצווה קיז.}} שלא להקריב שאור או דבש על גבי ה[[מזבח החיצון|מזבח]]. | '''איסור הקרבת שאור ודבש''' היא המצווה{{הערה|[[ספר החינוך]] מצווה קיז.}} שלא להקריב שאור או דבש על גבי ה[[מזבח החיצון|מזבח]]. | ||
== מקור המצווה == | == מקור המצווה == | ||
מצוה זו נמצא בתורה | מצוה זו נמצא בתורה | ||
{{ציטוט|תוכן=כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'|מקור=ויקרא ב, יא}} | {{ציטוט|תוכן=כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'|מקור=ויקרא ב, יא}} | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== מטעמי המצוה == | == מטעמי המצוה == | ||
==== טעם א' ==== | ==== טעם א' ==== | ||
הטעם לאיסור הקרבת שאור ודבש קשור לתכלית הקרבנות, שהיא לעורר את מחשבת המקריב ולחנך אותו במידות טובות. כל פעולה בהקרבת הקרבנות, וההכנות לקראתם, נועדה לשמש כעזר למדרגת רוחניות ולקידום המידות הפנימיות של האדם. | הטעם לאיסור הקרבת שאור ודבש קשור לתכלית הקרבנות, שהיא לעורר את מחשבת המקריב ולחנך אותו במידות טובות. כל פעולה בהקרבת הקרבנות, וההכנות לקראתם, נועדה לשמש כעזר למדרגת רוחניות ולקידום המידות הפנימיות של האדם. | ||
| שורה 22: | שורה 21: | ||
השאור, שהוא סמל לגבהות, מגביה את עצמו על ידי התפשטות חומרית. הדבש, לעומתו, מצטיין במתיקות רבה, ומסיבה זו הוא מעלה את רתיחתו הרבה. שניהם, השאור והדבש, מייצגים תכונות של '''גאווה''' והתפשטות מעבר לגבולות הטבע, ולכן הם לא מתאימים להיות קרבנות לרצון ה'. | השאור, שהוא סמל לגבהות, מגביה את עצמו על ידי התפשטות חומרית. הדבש, לעומתו, מצטיין במתיקות רבה, ומסיבה זו הוא מעלה את רתיחתו הרבה. שניהם, השאור והדבש, מייצגים תכונות של '''גאווה''' והתפשטות מעבר לגבולות הטבע, ולכן הם לא מתאימים להיות קרבנות לרצון ה'. | ||
על פי פירוש הרמב"ן | על פי פירוש הרמב"ן, הקרבנות לא צריכים לבוא מן הדברים שיש להם "יד חזקה לשנות את הטבע", כלומר דברים שמוציאים את האדם מגבולות המידה והענווה. כיוון שהשאור מייצג את ההתפשטות והגאווה והדבש את המתיקות המוחלטת, הקרבנות צריכים לבוא דווקא ממה שיש בו '''איזון''' ו'''מיזוג''', כמו המזון שנעשה באופן רגוע ומאוזן, שיבטא ענווה, לא גאווה ולא פינוק. | ||
כפי שנאמר בבראשית רבה, מידת '''הרחמים''' שותפה למידת '''הדין''' בהבראה של העולם, כלומר יש מקום למידה מאוזנת ולא מוגזמת. זו גם הסיבה שקרבנות צריכים להיות תוצאה של '''איזון''', כדי שלא תתפשט בהם מידת הגאווה או התפנקות יתרה, אלא בדיוק את המידה הנכונה. | כפי שנאמר בבראשית רבה, מידת '''הרחמים''' שותפה למידת '''הדין''' בהבראה של העולם, כלומר יש מקום למידה מאוזנת ולא מוגזמת. זו גם הסיבה שקרבנות צריכים להיות תוצאה של '''איזון''', כדי שלא תתפשט בהם מידת הגאווה או התפנקות יתרה, אלא בדיוק את המידה הנכונה. | ||
| שורה 43: | שורה 42: | ||
לפי זה, אם נתבונן, העניין הוא שבאמת ישנם '''מיני גבורות''' שמגיעים ממקום של המשך ושפע. כמו שהירידה של '''הגשמים''' נחשבת לגבורות, או אפילו '''הדבש המכווץ''', התוקף את הנפש ומחיה אותה — כל אלו באים מבחינת גבורות שבחסד, שמסיבה זו לא יכולים להיות מוקרבים על המזבח. | לפי זה, אם נתבונן, העניין הוא שבאמת ישנם '''מיני גבורות''' שמגיעים ממקום של המשך ושפע. כמו שהירידה של '''הגשמים''' נחשבת לגבורות, או אפילו '''הדבש המכווץ''', התוקף את הנפש ומחיה אותה — כל אלו באים מבחינת גבורות שבחסד, שמסיבה זו לא יכולים להיות מוקרבים על המזבח. | ||
הדבש, כמו כל המתיקים, מבטא את הכוחות הפנימיים של '''הגבורות שבחסדים'''. | הדבש, כמו כל המתיקים, מבטא את הכוחות הפנימיים של '''הגבורות שבחסדים'''. אף על פי שהמתיקות עצמה נובעת מהחסד, הרי שלמעשה מדובר במתיקות שמולידה '''הגבלה''' ו'''צמצום''' פנימי, המשדרים כוח פנימי שמוליך ומרפא את הנפש, אך הם אינם שייכים למצב של חסד טהור שנדרש במזבח. | ||
לכן, לא יתקבלו על המזבח המיני מתיקה הללו, משום שהם מייצגים את הגבורות ולא את החסד המוחלט, שעליו נבנים הקרבנות הרוחניים{{הערה|[[תורה אור]] הוספות שמות קז,ב.}}. | לכן, לא יתקבלו על המזבח המיני מתיקה הללו, משום שהם מייצגים את הגבורות ולא את החסד המוחלט, שעליו נבנים הקרבנות הרוחניים{{הערה|[[תורה אור]] הוספות שמות קז,ב.}}. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[דבש]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:קרבנות]] | [[קטגוריה:קרבנות]] | ||