הכנה לשבת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 בקרב ה[[חסידים]] ידוע כי ההכנה ל[[שבת]] מתחילה מ[[יום רביעי]] שלפניו.
-[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר:
+[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: על שבת הוא אומר ב[[זהר]] שממנו מתברכין כל הימים. כל הימים - כל ששת ימי השבוע, שעל זה נתן [[הקב"ה]] [[ברכה]] כללית "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה", זהו ברכת השבת מלפניו מאחריו, ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים.{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/1/5.htm [[היום יום]] [[כ"ג כסלו]]].}}
-על שבת הוא אומר ב[[זהר]] שממנו מתברכין כל הימים. כל הימים - כל ששת ימי השבוע, שעל זה נתן [[הקב"ה]] [[ברכה]] כללית "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה", זהו ברכת השבת מלפניו מאחריו, ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים.{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/1/5.htm [[היום יום]] [[כ"ג כסלו]]].}}
 == ליל שישי ==
@@ שורה 24: / שורה 23: @@
 אדמו"ר הריי"צ התאונן על כך שבחלק מהישיבות התפשט היחס לימי שישי ושבת כיום חופש, ועורר על ניצול הזמן של ימים אלו{{הערה|1=[https://hageula.com/uploads/source/geula4/pdf/41.pdf אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שלו].}}, וגם הרבי הביע את תמיהתו על כך שיש רפיון וחלישות בסדר זה{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4929181/jewish/page.htm אגרות קודש חלק י"א מכתב ג'תשח].}}.
+בשל היחס המיוחד שהעניקו רבותינו נשיאינו לסדרי הלימוד של יום שישי, נוהגים בישיבות חב"ד לכנות את סדרי הלימוד ביום שישי בשם 'הסדר של הרבי', ובישיבות רבות מתקיימים מבצעי עידוד מיוחדים לחיזוק ההשתתפות בהם בכמות ובאיכות.
+== ההכנות לשבת ==
+על פי הלכה, מצווה להתכונן לשבת בכבוד ועונג. ואף על המכובדים ביותר להתכונן לשבת.
+{{ציטוט|תוכן=רבא מילח כוורי, רב חסדא מחתך ירקא דק דק, רבה ורב יוסף מבקעי אעא|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת | שבת]], קמ, ב|תרגום="...רבא היה מולח דגים, רב חסדא היה מחתך את הירק דק דק, רבה ורב יוסף היו מבקעים עצים..."}}
+יש להכין בשר ויין לשבת, ואף מיני מתיקה.
+=== הלכות ומנהגים ===
-בשל היחס המיוחד שהעניקו רבותינו נשיאינו לסדרי הלימוד של יום שישי, נוהגים בישיבות חב"ד לכנות את סדרי הלימוד ביום שישי בשם 'הסדר של הרבי', ובישיבות רבות מתקיימים מבצעי עידוד מיוחדים לחיזוק ההשתתפות בהם בכמות ובאיכות.
+* אין לקיים סעודה גדולה מהשעה העשירית (הזמנית) מהזריחה.
+* ישם להעביר את ה'שניים מקרא ואחד תרגום' - סדרה - של פרשת השבוע, ונוהגים לאמרה לאחר חצות היום של יום שישי<ref>לכתחילה היה הדין לומר גם את הרש"י אך אנחנו לומדים את הרש"י בחת"ת (חומש עם רש"י).</ref>.
+* יש להתכונן גם בגופו של האדם - להתקלח, להתלבש וכו'.
+* נוהגים ללכת ל'מבצעים' בערב שבת.
+* אין להתחיל במלאכה כמו תספורת וכדו' ממנחה קטנה ואילך.
+* "אנשי מעשה" נוהגים להתענות בערב שבת<ref>אמנם צריך להתענות עד צאת הכוכבים ולא יוכל - בדיעבד כמובן - לקדש ולאכול לפני [[צאת הכוכבים]] (כמנהג הספרדים) אלא אם התנה על כך מראש.
+ואם היא [[תענית חלום]] - יתענה עד צאת הכוכבים גם אם מתנה.</ref>.
+* לפי בית שמאי: אין לומר לגוי, או לגרום לכליו של האדם לעשות מלאכה בשבת גם אם יתחילו את מלאכתם קודם השקיעה.
 {{שבת}}
 {{קצרמר|חגים ומועדים}}