בדד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב"ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב"ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{הערה|ולכן אין מזל לישראל.}}. | הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב"ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב"ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{הערה|ולכן אין מזל לישראל.}}. | ||
באותו הקשר מובא הביטוי גם בנבואת [[בלעם]]{{הערה|במדבר כ"ג, ט}}: {{ציטוטון|הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב}}, זאת אומרת ש[[לעתיד לבוא]] יראו בגלוי איך שבני ישראל הם עם לבדד בהנהגה המיוחדת של הקב"ה לבני ישראל באופן יחודי משאר העמים, וזה יהיה כך אז על ידי [[מעשינו ועבודתינו]] עתה, באופן שבני ישראל מתנהגים בשונה בשאר העמים, כמו שבני ישראל זכו ל[[יציאת מצרים]] על ידי שהיו מצויינים - ולא שינו את [[שם|שמם]] ו[[בגד|לבושם]] | באותו הקשר מובא הביטוי גם בנבואת [[בלעם]]{{הערה|במדבר כ"ג, ט}}: {{ציטוטון|הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב}}, זאת אומרת ש[[לעתיד לבוא]] יראו בגלוי איך שבני ישראל הם עם לבדד בהנהגה המיוחדת של הקב"ה לבני ישראל באופן יחודי משאר העמים, וזה יהיה כך אז על ידי [[מעשינו ועבודתינו]] עתה, באופן שבני ישראל מתנהגים בשונה בשאר העמים, כמו שבני ישראל זכו ל[[יציאת מצרים]] על ידי שהיו מצויינים - ולא שינו את [[שם|שמם]] ו[[בגד|לבושם]] ולשונם{{הערה|ע"פ אג"ק חט"ו ע' קיח.}}. | ||
==ביאורו בחסידות== | ==ביאורו בחסידות== | ||