ליקוטי אמרים - פרק י"ד – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
{{עריכה}}{{ניווט
  |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
  |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
  |הסתרה=כן
  |הסתרה=כן
שורה 12: שורה 12:


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=יד|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ד}}}}
כל אדם יכול להיות בינוני, כי הרי הבינוני הוא לא אדם כצדיק שמואס ברע (אין לו רע כלל וכלל),
 
אלא הבינוני שולט ב[[מחשבה דבור ומעשה]] - שלשת הלבושים. כאשר הוא שולט בהם - הוא לא שולט בכל כולו (כי הרי הוא לא שולט ב[[מוחין]]), אבל הוא מתגבר על עצמו יותר מהרגיל, גם כשהוא רוצה - הוא מתגבר ([[אתכפיא]]) כי הוא מבין שאינו רוצה להיות מובדל (ח"ו) מובדל מה' אפילו לא לשנייה!
 
וגם הוא חושב על זה שהוא רוצה לדבוק בה', כמו שיהודי אפילו הפשוט ביותר יכול למסור את נפשו על קדושת ה', ואם הוא ח"ו לא הצליח - כנראה נכנסה בו [[רוח שטות]] ואז הוא חושב שהוא רחוק מה' ומובדל (מה שלא נכון).
 
כל זה בעניין החיצוניות - הוא רוצה להראות צדיק, אז האו עושה את עצמו מבחוץ צדיק (שזה טוב כי גם פה הוא מתגבר על הרע).
 
אבל להפוך באמת לטוב ולהתגבר על הלב (הפנימיות) - יותר קשה, ורק מי שיש לו אהבה גדולה לה' כמו דרגת [[אהבה בתענוגים]] - יכול להתגבר על מעשיו הפנימיים, אבל לא כל אדם זוכה לזה.
 
לכן אמר איוב "בראת צדיקים, בראת רשעים כו'" כי לא כל אחד יכול להיות צדיק זה תלוי כיצד הקב"ה בראו (או שהוא מצליח לאהוב את ה' ביותר כמו ב[[אהבה בתענוגים]]).
 
ולכן כתוב "משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע".
 
'''השאלה -''' מדוע צריך לכתוב גם להיות צדיק וגם לא להיות רשע (הרי זה נשמע כפל לשון!).
 
'''התשובה -''' כי אם הוא לא נברא צדיק או שח"ו לא מצליח להתגבר על הרע, לפחות לא יהיה רשע.{{פרק תניא|פרק=יד|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ד}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==