חסיד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגית: שחזור ידני |
תיקון קישורים |
||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
[[הבעש"ט]] היה קורא לתלמידיו בשמות 'אהובים', 'ידידים', או 'חברה ידידים' ו'חברה אהובים' ולא בשם 'חסידים'. כמו כן כונו החסידים בשם 'די פריילעכע' (=השמחים) וזאת משום שהחסידות הדגישה מאוד את [[עבודת ה']] ב[[שמחה]], בכל מצב ובכל תנאי, עד שרווחה האימרה ש"אצל חסידים ב[[תשעה באב]] יותר שמח מאשר אצל ה[[מתנגד|מתנגדים]] ב[[שמחת תורה]]"{{מקור}}. | [[הבעש"ט]] היה קורא לתלמידיו בשמות 'אהובים', 'ידידים', או 'חברה ידידים' ו'חברה אהובים' ולא בשם 'חסידים'. כמו כן כונו החסידים בשם 'די פריילעכע' (=השמחים) וזאת משום שהחסידות הדגישה מאוד את [[עבודת ה']] ב[[שמחה]], בכל מצב ובכל תנאי, עד שרווחה האימרה ש"אצל חסידים ב[[תשעה באב]] יותר שמח מאשר אצל ה[[מתנגד|מתנגדים]] ב[[שמחת תורה]]"{{מקור}}. | ||
הכינוי הופיע לראשונה בדפוס, בחרמותיהם של ה[[מתנגד|מתנגדים]], שנדפסו בערוב ימיו של [[המגיד ממעזריטש]], בשנת [[תקל"ב]]: "ובשם חסידים ו[[ | הכינוי הופיע לראשונה בדפוס, בחרמותיהם של ה[[מתנגד|מתנגדים]], שנדפסו בערוב ימיו של [[המגיד ממעזריטש]], בשנת [[תקל"ב]]: "ובשם חסידים ו[[קדושה|קדושי]] עליון מכונים"; "ומכנים שמם חסידים". הכינוי הזה נדרש אצל המתנגדים לגנאי: "המכנים עצמם בשם חשׂידים", או "כת חשׂודים" - כאשר הם עושים שימוש בחילוף האותיות שי"ן (ימנית) וסמ"ך, כנהוג אצל יהודי ליטא. | ||
[[הרבי הריי"צ]] מתעכב על כך שמן הנכון היה שהמתנגדים יקראו לחסידים בשם 'מתנגדים', שהרי אי אפשר להתנגד לדבר קודם הוולדו והם לכאורה קדמו בזמן, אלא שה[[השגחה פרטית|השגחה העליונה]] זיכתה את המתנגדים שיכוונו לקרוא לחסידים בשם הראוי להם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמ' תקד. וראה גם ספר השיחות תש"א ע' 32. הרבי לאחר מכן ציטט והסביר זאת ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/26/222.htm שיחת שבת פרשת וישב, כ"ג כסלו תשי"ב]}}. | [[הרבי הריי"צ]] מתעכב על כך שמן הנכון היה שהמתנגדים יקראו לחסידים בשם 'מתנגדים', שהרי אי אפשר להתנגד לדבר קודם הוולדו והם לכאורה קדמו בזמן, אלא שה[[השגחה פרטית|השגחה העליונה]] זיכתה את המתנגדים שיכוונו לקרוא לחסידים בשם הראוי להם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמ' תקד. וראה גם ספר השיחות תש"א ע' 32. הרבי לאחר מכן ציטט והסביר זאת ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/26/222.htm שיחת שבת פרשת וישב, כ"ג כסלו תשי"ב]}}. | ||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] הביע פעם רעיון לקרוא לחסידים בשם '[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]', כי עבודת ה' שלהם לפי שיטת החסידות מביאה אותם ל[[תשובה]] אמיתית, אולם נמלך מהרעיון הזה, שמא יאמרו שמי שאינו חסיד הרי הוא [[רשע]] ח"ו. | [[אדמו"ר הזקן]] הביע פעם רעיון לקרוא לחסידים בשם '[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]', כי עבודת ה' שלהם לפי שיטת החסידות מביאה אותם ל[[תשובה]] אמיתית, אולם נמלך מהרעיון הזה, שמא יאמרו שמי שאינו חסיד הרי הוא [[רשע]] ח"ו. | ||
באחת מרשימותיו של [[הרבי הריי"צ]] בו הוא מתאר את ראשית התנועה ה[[חב"ד|חב"דית]] הוא כותב: [[חסידות חב"ד]] דורשת מאת ההולכים בשיטתה - נוסף על אורחות חיי שאר החסידים - ללמוד מדע החסידות ואשר הלימוד יביא לידי מעשה בפועל להפוך טבע ה[[מדות]] ובמקום אחר מוסיף כי חסיד אינו רק המקושר אל הרבי כי אם גם המסור לפעולותיו של הרבי. | באחת מרשימותיו של [[הרבי הריי"צ]] בו הוא מתאר את ראשית התנועה ה[[חב"ד|חב"דית]] הוא כותב: [[חסידות חב"ד]] דורשת מאת ההולכים בשיטתה - נוסף על אורחות חיי שאר החסידים - ללמוד מדע החסידות ואשר הלימוד יביא לידי מעשה בפועל להפוך טבע ה[[מידות טובות|מדות]] ובמקום אחר מוסיף כי חסיד אינו רק המקושר אל הרבי כי אם גם המסור לפעולותיו של הרבי. | ||
ב[[לוח היום יום]] (כ"א אדר ראשון) כותב [[הרבי]]: "ב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] תואר חסיד הוא, מי שמכיר מהותו העצמי ומעמדו בידיעת התורה ולימוד ומצבו בקיום המצות. יודע הוא מה שחסר לו ונותן לב ודואג למלאות את החסר, ומרבה במשמעת בדרך קבלת עול". | ב[[לוח היום יום]] (כ"א אדר ראשון) כותב [[הרבי]]: "ב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] תואר חסיד הוא, מי שמכיר מהותו העצמי ומעמדו בידיעת התורה ולימוד ומצבו בקיום המצות. יודע הוא מה שחסר לו ונותן לב ודואג למלאות את החסר, ומרבה במשמעת בדרך קבלת עול". | ||