מאיר רוזנבוים (פרימישלאן): הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות}}[[קובץ:פרמישלן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפרמישלאן]] | {{מקורות}}[[קובץ:פרמישלן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפרמישלאן]] | ||
רבי '''מאיר רוזנבוים''' | רבי '''מאיר רוזנבוים''' הוא האדמו"ר מפרימישליאן. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
בגיל | נולד ב[[חודש אדר]] [[תשי"ח]] לאביו רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרעטשניף, חוטר מגזע שושלת פרימישליאן. בגיל 11 התייתם מאביו ולאחר שנים בודדות נהרגו גם אמו הרבנית הצדקנית מרת רחל ובתה - אחות האדמו"ר - בתאונה טראגית. בהיותו יתום משני הוריו, הוא נלקח לתקופה קצרה לביתו של אחיו הגדול האדמו"ר מקרעטשניף, ולאחר מכן עבר לגור בקביעות אצל סבו - אבי אמו - רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא. | ||
הוא גם הספיק להכיר את אבי סבו - הצדיק הקדוש רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנא, וללמוד ממנו הנהגות מיוחדות ב[[עבודת ה']]. | הוא גם הספיק להכיר את אבי סבו - הצדיק הקדוש רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנא, וללמוד ממנו הנהגות מיוחדות ב[[עבודת ה']]. | ||
בהגיעו לפרקו | בהגיעו לפרקו נשא את בת רבי חיים אליעזר הורונצ'יק מווינה, חתן האדמו"ר רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב. בחתונה השתתפו הסבים האדמו"רים מנדבורנא ולעלוב. | ||
== ראשית ההנהגה == | == ראשית ההנהגה == | ||
תקופה קצרה לאחר | תקופה קצרה לאחר חתונתו הסתלק סבו רבי חיים מרדכי לבית עולמו, ואז, החלה תקופה חדשה בחייו של האדמו"ר. הוא התקשר לסבו החדש מלעלוב ומיזג את מנהגי לעלוב במנהגי בית קרעטשניף, נדבורנא ופרימישליאן. | ||
כבר אז, לפני שמלאו לו עשרים שנה, הורה לו [[משה מרדכי בידרמן|סבו הק' מלעלוב]] לקבל | כבר אז, לפני שמלאו לו עשרים שנה, הורה לו [[משה מרדכי בידרמן|סבו הק' מלעלוב]] לקבל קוויטלעך. בתקופה זאת, החל לכהן כרב ואב"ד חסידי קרעטשניף ב[[בני ברק]], ובמקביל, החל לכהן כמגיד שיעור בישיבת קרעטשניף ב[[רחובות]],. בתקופה זו העביר אף שיעורי תניא, ועל כך כמעט ניזוק מהמתנגדים. | ||
לאחר כשש שנים - בשנת [[תשד"מ]] - הסתלק ר' משה מרדכי לבית עולמו, ובתקופה הזאת - החלו מחרחרי ריב להרחיק את האדמו"ר מחסידות קרעטשניף וגרמו לו הרבה צרות ועגמת נפש. הוא ידע שבגלל מצבו החדש, בו נהי' עצמאי, ירצו כמה חסידים להכתירו עליהם כרבי, והוא לא רצה זאת. הוא טס לווינה שם ניסה להסתתר תקופה קצרה, אך לא הצליח להשאר שם וחזר ל[[ארה"ק]], שם חיכתה לו בנמל התעופה, משלחת של חסידים ובידם סכום כסף גדול - יחסית לימים ההם - וביקשו למנותו עליהם כרבי, ובלית ברירה הסכים להצעתם. | לאחר כשש שנים - בשנת [[תשד"מ]] - הסתלק ר' משה מרדכי לבית עולמו, ובתקופה הזאת - החלו מחרחרי ריב להרחיק את האדמו"ר מחסידות קרעטשניף וגרמו לו הרבה צרות ועגמת נפש. הוא ידע שבגלל מצבו החדש, בו נהי' עצמאי, ירצו כמה חסידים להכתירו עליהם כרבי, והוא לא רצה זאת. הוא טס לווינה שם ניסה להסתתר תקופה קצרה, אך לא הצליח להשאר שם וחזר ל[[ארה"ק]], שם חיכתה לו בנמל התעופה, משלחת של חסידים ובידם סכום כסף גדול - יחסית לימים ההם - וביקשו למנותו עליהם כרבי, ובלית ברירה הסכים להצעתם. | ||
בתקופה הראשונה לאדמו"רותו חי בעניות ובסבל, ולא הייתה לו חסידות מאורגנת. | בתקופה הראשונה לאדמו"רותו חי בעניות ובסבל, ולא הייתה לו חסידות מאורגנת. האדמו"ר רמז שהוא מתגעגע לימים ההם בם היה לו רק מנין אנשים ויכל לעבוד את ה' בדביקות. | ||
לאחר זמן החלו להגיע אליו אנשים שטענו שנכנסו להתברך אצל הצדיק רבי אברהם פיש והוא שלח אותם אליו. כך החלה להתפתח החסידות, ובאותה תקופה הקים האדמו"ר קריה לחסידיו בקריית הרצוג ש[[בני ברק]], וכן, החלו פתאום להשמע סיפורי מופת נדירים ביותר שגרמו ברכותיו ומאות אנשים החלו נוהרים אליו לקבלת עצה וברכה. | |||
האדמו"ר נודע ב[[אהבת ישראל]] שבו, והוא אחד מהאדמו"רים היחידים בעולם שבין חסידיו אפשר לראות, יהודים מכל החוגים, ללא כל הבחנה, ואת כולם הוא מקרב בחום ובאהבה, דבר המזכיר במאוד את שיטת חב"ד. ר' יעקב ישראל איפרגן ('הרנטגן') העיד על האדמו"ר שלא ראה עוד אוהב ישראל כמו האדמו"ר מימיו. | האדמו"ר נודע ב[[אהבת ישראל]] שבו, והוא אחד מהאדמו"רים היחידים בעולם שבין חסידיו אפשר לראות, יהודים מכל החוגים, ללא כל הבחנה, ואת כולם הוא מקרב בחום ובאהבה, דבר המזכיר במאוד את שיטת חב"ד. ר' יעקב ישראל איפרגן ('הרנטגן') העיד על האדמו"ר שלא ראה עוד אוהב ישראל כמו האדמו"ר מימיו. | ||
הינו בעל ידע נרחב בעניני רפואה, עסקים ועוד, ועשרות בעלי מקצוע מפורסמים מאוד ברחבי העולם באים להתייעץ אתו בעניניהם. ידוע כעובד ה', בשולחנותיו המתמשכים שעות ארוכות ובתפילותיו שלעיתים נמשכים לאחר חצות היום. כ250 משפחות חסידים בערך נמנים על חסידיו בארה"ק. | האדמו"ר הינו בעל ידע נרחב בעניני רפואה, עסקים ועוד, ועשרות בעלי מקצוע מפורסמים מאוד ברחבי העולם באים להתייעץ אתו בעניניהם. ידוע כעובד ה', בשולחנותיו המתמשכים שעות ארוכות ובתפילותיו שלעיתים נמשכים לאחר חצות היום. כ250 משפחות חסידים בערך נמנים על חסידיו בארה"ק. | ||
== ביקורו אצל הרבי == | == ביקורו אצל הרבי == | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
== ביקורו בכפר חב"ד == | == ביקורו בכפר חב"ד == | ||
האדמו"ר נוהג לקחת אתרוגים המין המובחר של [[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ו]] | האדמו"ר נוהג לקחת אתרוגים המין המובחר של [[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ו]] הגיע לאחרי החג לבקר בכפר חב"ד בתור הכרת הטוב. האדמו"ר הגיע מלווה בבנו הרב רבי משה מרדכי רוזנבוים, נגיד חצר חסידות פרמישליאן - הרב אליהו כהן ועוד כמה מחסידיו וממשמשיו. | ||
במהלך הביקור, האדמו"ר סייר בפרדס האתרוגים ושמע איך מגדלים אותם | במהלך הביקור, האדמו"ר סייר בפרדס האתרוגים ושמע איך מגדלים אותם, ולאחמ"כ הוא התיישב ל[[לחיים]] במחיצת כמה מחסידי חב"ד ובירך אותם, והודה להם שוב על האתרוג המהודר שהעניקו לו לכבוד חג הסוכות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|15000|האדמו"ר מפרמישלאן ביקר בכפר חב"ד||כ"ד תשרי ה׳תשס״ו}} }} | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
*חתנו הרב ישעיה יואל פאנעט, בן האדמו"ר מקארלסבורג, ארצות הברית | *חתנו הרב ישעיה יואל פאנעט, בן האדמו"ר מקארלסבורג, ארצות הברית | ||
== הערות שוליים == | |||
{{מיון רגיל:רוזנבוים, מאיר}} | {{מיון רגיל:רוזנבוים, מאיר}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]] | [[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]] | ||