רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א) – הבדלי גרסאות

===לידתו וצעירותו===

{{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}

הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902 [[למניינם]]) ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.

===ברלין===

ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]], ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לבקר אצל הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע]] ל[[ארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.

=== בתקופת מלחמת העולם השנייה ===

{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור ארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל, טרם התקבל האישור.

===פעילות למען קבלת הנשיאות===

{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}

לאחר [[י' שבט]] תש"י (1950), כאשר נודע על [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, כממלא מקומו.

==בהנהגת חסידות חב"ד==

===תפקידו כרבי===

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל.  

===פעולותיו===

{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}

==== מפעל השליחות ====

{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}

חמיו של הרבי, הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם.  

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===

==== שבע מצוות בני נח ====

{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}

החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}}, כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שהובאו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====

{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}

בשנת [[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]]{{הערה|י"א ניסן [[תשל"ח]]}} את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":

==תורתו ומשנתו==

===ספריו===

{{ערך מורחב|ערכים=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]], [[שיטת הלימוד של הרבי]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך [[התוועדות עם הרבי|הופעותיו בציבור]] בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.

רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'[[חוזרים]]' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרות [[דברי משיח]] ו[[תורת מנחם - התוועדויות]]. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (המונה כ-40 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומים, ב[[חסידות]], ב[[קבלה]], ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, וכמנהגו של הרבי לקשר את הדברים לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.

[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו ב[[ספר המאמרים פרשיות]], וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].

חלק מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].

===היחס למדינת ולארץ ישראל===

{{ערכים מורחבים|ערכים=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}}

הרבי, כ[[אדמו"רי חב"ד]] הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראו ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", [[כפר חב"ד]], תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|הרב טוביה בלוי, [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.

==ניגוניו==

{{ערך מורחב|ניגונים שהרבי לימד}}

בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

*יוסף טלושקין '''Rebbe: The life and teachings of Menachem M. Schneerson, the most influential Rabbi in Modern History''' (תשע"ד)

;אלבומים

*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].

*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).

;שונות