תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות

Z770 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Z770 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 136: שורה 136:
הרמב"ם, בהקדמותיו לפרק חלק, מביא כמה גישות נפוצות בימיו בלימוד אגדות התלמוד. הוא דוחה את הגישות הטוענות להבנה פשטנית של האגדות, ובעקבות כך קבלתן כאמת או כשקר, ומקבל את הגישה הטוענת כי חז"ל רצו ללמד מסר עמוק באגדות אלו, ועלינו להשכיל להבין אותן בצורתן האליגורית.  
הרמב"ם, בהקדמותיו לפרק חלק, מביא כמה גישות נפוצות בימיו בלימוד אגדות התלמוד. הוא דוחה את הגישות הטוענות להבנה פשטנית של האגדות, ובעקבות כך קבלתן כאמת או כשקר, ומקבל את הגישה הטוענת כי חז"ל רצו ללמד מסר עמוק באגדות אלו, ועלינו להשכיל להבין אותן בצורתן האליגורית.  


== שיטת התלמוד בבלי מול שיטת התלמוד ירושלמי ==
== שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==
הרבי הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת הירושלמי היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד<ref>[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' עמ' 834.</ref>.
הרבי הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת הירושלמי היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד<ref>[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' עמ' 834.</ref>.


שורה 231: שורה 231:
החל משנת [[תשכ"ה]] החלו להתפרסם מהדורות מבוארות של התלמוד, הכוללות ביאור צמוד למילות התלמוד בשפה המדוברת, לצד הסבר מפורט של הסוגיא לקוראים שאינם בקיאים בתלמוד. להלן חלק מהמהדורות הנפוצות:
החל משנת [[תשכ"ה]] החלו להתפרסם מהדורות מבוארות של התלמוד, הכוללות ביאור צמוד למילות התלמוד בשפה המדוברת, לצד הסבר מפורט של הסוגיא לקוראים שאינם בקיאים בתלמוד. להלן חלק מהמהדורות הנפוצות:


* תלמוד שטיינזלץ - מאת הרב עדין אבן ישראל, הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.<sup>[דרושה הבהרה]</sup>.
* תלמוד [[שטיינזלץ]] - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.<sup>[דרושה הבהרה]</sup>.
* מהדורת שוטנשטיין - בהוצאת ארטסקרול, תחילה באנגלית ולאחר מכן גם בעברית וצרפתית.
* מהדורת שוטנשטיין - בהוצאת ארטסקרול, תחילה באנגלית ולאחר מכן גם בעברית וצרפתית.
* מתיבתא - בהוצאת מכון עוז והדר, כולל פירוש על התוספות ורש"י וכן מדור ביאורים מורחב.
* מתיבתא - בהוצאת מכון עוז והדר, כולל פירוש על התוספות ורש"י וכן מדור ביאורים מורחב.