רבן גמליאל דיבנה – הבדלי גרסאות

לעומת זאת, בטענו חיטים והודה לו בשעורים, גם כן קיים חידוש נפרד, שלמרות שמדובר בעניני רשות, שאז יש הו"א לומר שלא שייך ענינים של חשיבות איכות וכמות, וכמבואר במפרשים המסכת ביצה, שלמרתו שביצה שנולדה ביום טוב שלאחר השבת אסורה מכיון שהוכנה משבת ליום טוב ואין שבת מכיון ליום טוב, אין ביצה שנודלה ביום ראשון אסורה, למרות שהוכנה ביום טוב, מכיון שבסעודת חול לא שייך ענין "הכנה" כלל, ולכן החידוש הוא שגם אז יש ענין של איכות וכמות.

רבן גמליאל דיבנה היה רגיל לצאת לנפוש בעכו, כפי שאמרו; שהיה רוחץ במרחץ המפואר של אפרודיטי בעכו, ודרך אגב עונה גם לשאלותיו של החכם היוני פרוקלוס בן פלוספוס, או שמוצאים אותו "יושב לו על ספסלו של גוי בשבת בעכו"{{הערה|(משנה עבודה זרה, ג, ד; ירושלמי פסחים, ד, א)}}, וכן מסופר על בנו הנשיא [[רבן שמעון בן גמליאל]] וחבריו [[רבי יהודה]] ו[[רבי יוסי]] "שהיו מסובין בעכו וקידש עליהם היום (של שבת)..."{{הערה|(פסחים דף ק.)}}. מהמשך הסיפור שם נראה כי רבי יוסי היה תושב עכו, וכי לחכמים אלה היו בה גם תלמידים השומעים תורה מפיהם. אף רבי [[יהודה הנשיא]] היה מבקר בעכו, והוא גם השיא את בתו לאחר מחכמי כפר עכו. כי כך היה מנהגם, ולעכו היו נוהגים לבוא נשיאי העם ומנהיגיו, לשם ריפוי או לשם שיחות עם חכמי ישראל, ועם חכמי הגויים ומושליהם.