מרדכי דובין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "{{שמע}}" ב־"{{צליל}}" |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הגדיר אותו כאחד ממנהיגי יהדות אירופה{{הערה|שם=יד|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'שלה].}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] הגדיר אותו כאחד ממנהיגי יהדות אירופה{{הערה|שם=יד|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'שלה].}}. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ז טבת]] שנת [[תרמ"ט]] לאביו ר' שניאור זלמן [בער], סוחר מפורסם שהיה חסיד חב"ד. כבר כבחור צעיר החל בעסקנות ציבורית, בהמשך מונה ליו"ר מפלגת "אגודת ישראל". הוא היה ציר בבית הנבחרים הלטבי (וכתוצאה מכך היה עובד באחד ממשרדי השרים בלטביה) לצידו עבד ציר בית בנבחרים האגודאי-חב"די ר' [[שמעון יצחק ויטנברג]]{{הערה|[https://col.org.il/news/146860 ר' שמעון יצחק ויטנברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
היה מהעסקנים היהודים הבולטים בלטביה. תרם רבות ל[[צדקה]] ועקב כך זכה לכינוי 'שר החסד' מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
זהירותו במצוות הייתה באופן יוצא מן הכלל, נזהר שלא לגוז שערות פאות ראשו{{מקור}}, ללכת ל[[טבילה קודם התפילה|טבילה]] בכל יום, נזהר באכילה באופן הכי מהודר, היה [[עניו|ענוותן]] באופן מופלא, ועם זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל נטיה מדת ישראל, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלה. | זהירותו במצוות הייתה באופן יוצא מן הכלל, נזהר שלא לגוז שערות פאות ראשו{{מקור}}, ללכת ל[[טבילה קודם התפילה|טבילה]] בכל יום, נזהר באכילה באופן הכי מהודר, היה [[עניו|ענוותן]] באופן מופלא, ועם זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל נטיה מדת ישראל, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלה. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] סייע במשלוחי [[מזון]] לאלפי [[יהודי]]ם. | ב[[מלחמת העולם הראשונה]] סייע במשלוחי [[מזון]] לאלפי [[יהודי]]ם. | ||
==מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]== | ===מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ||
בשנת [[תרפ"ז]], בעת מאסר [[אדמו"ר הריי"צ]], הפעיל דובין לחצים כבדים, ואיים על מדינת [[רוסיה]] בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביה, עסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלא. | בשנת [[תרפ"ז]], בעת מאסר [[אדמו"ר הריי"צ]], הפעיל דובין לחצים כבדים, ואיים על מדינת [[רוסיה]] בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביה, עסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלא. | ||
| שורה 26: | שורה 25: | ||
לאחר מכן התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בעירו של ר' מרדכי ריגא. מאוחר יותר במסעו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[תרפ"ט]], לארה"ב ליווהו הרב דובין במשך כחודשיים. | לאחר מכן התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בעירו של ר' מרדכי ריגא. מאוחר יותר במסעו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[תרפ"ט]], לארה"ב ליווהו הרב דובין במשך כחודשיים. | ||
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובין מחלק [[לחיים]] ב[[התוועדות חסידית]] ב[[ריגא]]]] | [[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובין מחלק [[לחיים]] ב[[התוועדות חסידית]] ב[[ריגא]]]] | ||
==מאסרו הראשון== | |||
===מאסרו הראשון=== | |||
בשנת [[תרצ"ד]] חוסלו כל המפלגות בלטביה, אך דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותר, עקב הכרת הטוב שרחש לו מנהיג המדינה. | בשנת [[תרצ"ד]] חוסלו כל המפלגות בלטביה, אך דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותר, עקב הכרת הטוב שרחש לו מנהיג המדינה. | ||
בשנת [[תש"א]] פלשו הרוסים ללטביה, דובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר וישב בבית המאסר ב[[סרטוב]]. לקראת סוף השנה הודיעו לו על שחרורו ממאסר{{הערה|הרוסים שחררו אותו בערב שבת בשעת ערב מאוחרת, ומכיון שהיה עם החבילה של החפצים שלו ולא יכל לטלטל ללא עירוב, נותר לעמוד במקומו יממה שלימה עד צאת השבת, ובעקבות כך התקרר ונפל למשכב, וחסידי חב"ד סייעו לו עד שהצליח לשוב לאיתנו ולחזור לקויבשוב.}}. דוקא{{דרושה הבהרה|איך גרם?}} צער זה שנגרם לו מתוצאת המאסר, גרם להצלתו מידי הגרמנים ימ"ש. אשתו של דובין מרת פייגה ובנו יחידו שניאור זלמן דובין יחד עם כלתו איידל פאפנהיים לא שרדו את המלחמה, ומרדכי דובין נשאר ללא משפחה. | בשנת [[תש"א]] פלשו הרוסים ללטביה, דובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר וישב בבית המאסר ב[[סרטוב]]. לקראת סוף השנה הודיעו לו על שחרורו ממאסר{{הערה|הרוסים שחררו אותו בערב שבת בשעת ערב מאוחרת, ומכיון שהיה עם החבילה של החפצים שלו ולא יכל לטלטל ללא עירוב, נותר לעמוד במקומו יממה שלימה עד צאת השבת, ובעקבות כך התקרר ונפל למשכב, וחסידי חב"ד סייעו לו עד שהצליח לשוב לאיתנו ולחזור לקויבשוב.}}. דוקא{{דרושה הבהרה|איך גרם?}} צער זה שנגרם לו מתוצאת המאסר, גרם להצלתו מידי הגרמנים ימ"ש. אשתו של דובין מרת פייגה ובנו יחידו שניאור זלמן דובין יחד עם כלתו איידל פאפנהיים לא שרדו את המלחמה, ומרדכי דובין נשאר ללא משפחה. | ||
==אחר שחרורו== | ===אחר שחרורו=== | ||
אחרי שחרורו התגורר דובין במוסקבה. שם המשיך לעזור ליהודי רוסיה, לפרנס אותם ואף להבריח חלקם את הגבול. את הכסף קיבל על ידי ידידים שתמכו במעשיו. | אחרי שחרורו התגורר דובין במוסקבה. שם המשיך לעזור ליהודי רוסיה, לפרנס אותם ואף להבריח חלקם את הגבול. את הכסף קיבל על ידי ידידים שתמכו במעשיו. | ||
הוא בעצמו שקל לצאת בצורה לא לגלית וכפי הנראה הצליח לשאול את הרבי הריי"צ. במכתב{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט אגרת ג'א}} לחתנו ר' [[שמריהו גוראריה]] מציע הרבי שיעביר מסר לר' מרדכי דובין על ידי ר' [[בנימין גורדצקי]] שעל מנת להצליח עליו לעבור למושב ולהתלבש כאיכר ולגדל שערותיו, ואז יוכל להצליח לברוח את הגבול. הדבר לא יצא לידי פועל. | הוא בעצמו שקל לצאת בצורה לא לגלית וכפי הנראה הצליח לשאול את הרבי הריי"צ. במכתב{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט אגרת ג'א}} לחתנו ר' [[שמריהו גוראריה]] מציע הרבי שיעביר מסר לר' מרדכי דובין על ידי ר' [[בנימין גורדצקי]] שעל מנת להצליח עליו לעבור למושב ולהתלבש כאיכר ולגדל שערותיו, ואז יוכל להצליח לברוח את הגבול. הדבר לא יצא לידי פועל. | ||
==מאסר שני ושחרור== | ===מאסר שני ושחרור=== | ||
בשנת תש"ח נאסר שוב על ידי הסובייטים על המשך פעולתו, ולאחר מכן נשפט לעשר שנות מאסר ב[[סיביר]]. | בשנת תש"ח נאסר שוב על ידי הסובייטים על המשך פעולתו, ולאחר מכן נשפט לעשר שנות מאסר ב[[סיביר]]. | ||
[[קובץ:מכתב הרבי הקודם לשזר והרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמו"ר הריי"צ ל[[שז"ר]] והרצוג]] | [[קובץ:מכתב הרבי הקודם לשזר והרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמו"ר הריי"צ ל[[שז"ר]] והרצוג]] | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
{{מסורת הנגינה}} | {{מסורת הנגינה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:דובין, מרדכי}} | {{מיון רגיל:דובין, מרדכי}} | ||