הריון – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
*עד החודש החמישי{{הערה|1=ב[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289135/jewish/Mixed-dancing-Announcing-Pregnancy.htm מכתב הרבי לר' זלמן יפה]: "עד '''כניסת''' ההריון לחודש החמישי".}} משתדלים לשמור את הדבר בצנעה, ולא בפרסום, אך ניתן לספר לקרובים ביותר{{הערה|שם=רפד}}. | *עד החודש החמישי{{הערה|1=ב[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289135/jewish/Mixed-dancing-Announcing-Pregnancy.htm מכתב הרבי לר' זלמן יפה]: "עד '''כניסת''' ההריון לחודש החמישי".}} משתדלים לשמור את הדבר בצנעה, ולא בפרסום, אך ניתן לספר לקרובים ביותר{{הערה|שם=רפד}}. | ||
*[[פתיחת הארון]] לקריאת התורה, מבלי בליטות{{הערה|עבודת הקודש מהחיד"א ס"ג, ס"ד. רפאל המלאך מערכת מעוברת. באגרות קודש חלק ז עמוד קח מובא מנהג זה, אולם שם לא כתוב שמדובר רק בחודש התשיעי להריון (ייתכן כי הסיבה לכך הינה שהמענה נכתב למי שאשתו היתה בחודש התשיעי), ובאגרות קודש חלק ו, עמוד כז, מובא המנהג "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי". בחוברת "מנהגי חב"ד בענייני הריון כו'" לא הובא מנהג זה, ויש אומרים שהרבי מחק והורה להשמיט את המנהג.}}. | *[[פתיחת הארון]] לקריאת התורה, מבלי בליטות{{הערה|עבודת הקודש מהחיד"א ס"ג, ס"ד. רפאל המלאך מערכת מעוברת. באגרות קודש חלק ז עמוד קח מובא מנהג זה, אולם שם לא כתוב שמדובר רק בחודש התשיעי להריון (ייתכן כי הסיבה לכך הינה שהמענה נכתב למי שאשתו היתה בחודש התשיעי), ובאגרות קודש חלק ו, עמוד כז, מובא המנהג "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי". בחוברת "מנהגי חב"ד בענייני הריון כו'" לא הובא מנהג זה, ויש אומרים שהרבי מחק והורה להשמיט את המנהג.}}. | ||
*בקריאת שמע שעל המיטה, לפני [[ברכת המפיל]], יאמר הבעל את מזמור כ' | *בקריאת שמע שעל המיטה, לפני [[ברכת המפיל]], יאמר הבעל את מזמור כ' בתהלים, וכשיגמור את המזמור יחזור עוד הפעם על הפסוק השני: "יענך ה' גו"'{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד קה. חלק ו, עמוד קד. וב[[חוסן ישועות]] ח"א עמ' צ' הערה 4 כתב על חלק הוראה זו שישנו מענה מהרבי "שלא נוהגים כן עכשיו, ולא לפרסם זה", וייתכן שהורה זו היא הוראה פרטית.}}. | ||
*לאשה מעוברת נוהגים לקחת ל[[כפרות]] שלושה: שתי תרנגולות ותרנגול אחד זכר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/605/3.htm שו"ע אדה"ז או"ח תרה, ג.]}}. | *לאשה מעוברת נוהגים לקחת ל[[כפרות]] שלושה: שתי תרנגולות ותרנגול אחד זכר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/605/3.htm שו"ע אדה"ז או"ח תרה, ג.]}}. | ||
*בתעניות ציבור, אשה מעוברת אף אם אינה מצטערת, אינה מחוייבת להתענות. למעט תשעה באב{{הערה|רמ"א או"ח סימן תק"נ ס"א.}} ויום הכיפורים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/617/1.htm שו"ע אדה"ז או"ח תריז, א.]}}. | *בתעניות ציבור, אשה מעוברת אף אם אינה מצטערת, אינה מחוייבת להתענות. למעט תשעה באב{{הערה|רמ"א או"ח סימן תק"נ ס"א.}} ויום הכיפורים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/617/1.htm שו"ע אדה"ז או"ח תריז, א.]}}. | ||