חסידות בויאן – הבדלי גרסאות

גרסה מ־20:52, 28 במאי 2025

בית הכנסת המרכזי של החסידות בירושלים וישיבת רוז'ין

חסידות בויאן (נכתב ביידיש באיאן) הוא שמה של חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה (כיום באוקראינה) שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין. חסידות בויאן מונה אלפי בתי אב ברחבי העולם והיא כיום החסידות הגדולה ביותר מבין החסידויות המשתייכות לבית רוז'ין. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 3,500 בעלי זכות בחירה^[1].

היסטוריה

קובץ:Pachad Yitzchok of Boyan.jpg

הפחד יצחק

הדור הראשון

מייסד חסידות בויאן היה רבי יצחק פרידמן, ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון). רבי יצחק כיהן באדמו"רות מתרמ"ג עד פטירתו, בי"ז באדר תרע"ז. לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי ישראל מסדיגורה, החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה. רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי ישראל מרוז'ין וכן את חלקת הקבר בה נקברו אבותיהם, ואילו רבי יצחק קיבל את נשיאות כולל ווהלין ואת בית הכנסת 'תפארת ישראל' בעיר העתיקה ואת זכות הדלקת מדורת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי. בי"ח בחשוון תרמ"ז רבי יצחק העתיק את משכנו לעיירה בויאן הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית מדרש ובית מגורים ובהם ניהל את עדתו.

רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מרחמסטריווקא. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, כיוון שפחדו מהשלטון הרוסי, שעדיין שמר טינה למייסד השושלת, רבי ישראל מרוז'ין. הרוסים החריבו את ביתו ובית מדרשו בבויאן. בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו.

הדור השני והשלישי

קובץ:Admor Menachem Nachum Boyan with reb Haim Tuvia Wietman - Lag Baomer Meron 1927.jpg

רבי מנחם נחום עם חסידיו במירון, קיצוני משמאל החסיד ר' חיים טוביה וייטמן

רבי מנחם נחום, בנו הבכור של ה"פחד יצחק" הנהיג את רוב החסידים של אביו. לאחר מספר שנים עבר מוינה לצ'רנוביץ בבוקובינה שם גרו חסידים רבים. נפטר בי"ט באב תרצ"ו, ונקבר באוהל אביו בווינה. תורתו רוכזה בספר "תפארת מנחם".

אחריו שימשו באדמו"רות בניו רבי אהרן ורבי מרדכי שרגא, שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות, אך למעשה ערכו שולחנות יחד ואמרו דברי תורה, כשרבי אהרן היה המרכזי שבהם. רבי אהרן (תר"נ -י"ג בחשוון תש"ב) נפטר במגפת טיפוס במהלך שנות השואה ונקבר בווערחיווקי. רבי מרדכי שרגא (-ט"ז בטבת תש"ב) היה חתנו של רבי ישראל מויז'ניץ, נפטר ונקבר אף הוא בווערחיווקי.

בנוסף, חתנו רבי משה (משה'ניו) פרידמן, בן לאדמ"ורי הוסיאטין, החל לכהן כאדמו"ר מבויאן בווינה לאחר מעבר חמיו לצ'רנוביץ. בהמשך עבר לקראקא. לאחר פטירת חמיו, חלק גדול מחסידי בויאן, בפרט מארץ ישראל, היו לחסידיו. היה תלמיד חכם מפורסם וכיהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכנשיא ישיבת חכמי לובלין. נרצח בג' באלול תש"ג.

בנו השני, רבי ישראל כיהן בללייפציג שבגרמניה. בשנת תרצ"ט נמלט מהנאצים לשווייץ ולאחר מספר חודשים עלה לארץ ישראל והתיישב ופתח בית מדרש ברחוב יבנה בתל אביב. נפטר בא' דר"ח אלול תשי"א והשאיר שתי בנות. לא נותרו ממנו צאצאים.

הבן השלישי, רבי אברהם יעקב, כיהן בלמברג (לבוב), מעריה המרכזיות של גליציה, שרבים מתושביה נמנו על חסידי בית רוז'ין. בשנת תש"ב נרצח בחצר ביתו יחד עם אשתו ומשמשו. לא הניח אחריו צאצאים.

הבן הרביעי, רבי מרדכי שלמה נשאר בווינה שם כיהן באדמו"רות. בשנת תרפ"ה ביקר בארצות הברית וחסידי בית רוז'ין שם ביקשו ממנו להשאר ולכהן להם כאדמו"ר. בשנת תרפ"ז פתח את בית מדרשו בלואר איסט סייד במנהטן. כיהן כחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית וכנשיא אגודת האדמו"רים בארצות הברית. לאחר השואה ולאחר פטירת אחיו המבוגר יותר, רבי ישראל מבויאן-לייפציג בתשי"א, החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר. נפטר בה' באדר תשל"א, ארונו הובא לישראל ונטמן בהר הזיתים בירושלים. השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) הרב נחום דב ברייאר, האדמו"ר הנוכחי.

רבי מנחם נחום מבויאן-צ'רנוביץ

רבי מנחם נחום מבויאן-צ'רנוביץ
רבי ישראל מבויאן-לייפציג

רבי ישראל מבויאן-לייפציג
רבי אברהם יעקב מבויאן-לעמברג

רבי אברהם יעקב מבויאן-לעמברג
רבי (משה'ניו) מבויאן-קראקא

רבי (משה'ניו) מבויאן-קראקא
רבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן

רבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן

האדמו"ר הנוכחי

קובץ:Boian.JPG

רבי נחום דב ברייאר, האדמו"ר מבויאן

רבי מרדכי שלמה פרידמן שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק" נפטר ב-ה'תשל"א בארצות הברית. במשך ארבע עשרה שנים לא עמד אדמו"ר בראשות החסידות, כיוון שבניו לא ראו עצמם מתאימים לתפקיד. נכד רבי מרדכי שלמה, רבי נחום דב, שהוא בנו של רבי מנחם מנדל ברייאר ומלכה בתו של ר' מרדכי שלמה, סומן כיורש. נחום דב עלה לארץ ולמד תקופה קצרה בישיבת ההסדר הר עציון, ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות. הוא נישא בשנת ה'תש"ם לשושנה בת הרב משולם זושא בן רבי אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ ומאז הם מתגוררים בירושלים. לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב למעשה להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת תשמ"ה. דברי תורתו של האדמו"ר הנוכחי כונסו לכמה קבצים וספרים בשם "אמרי קודש".

מדי שנה בל"ג בעומר מגיע האדמו"ר מבויאן למירון כדי לממש את זכות ההדלקה המסורתית לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, זכות השמורה לאדמו"רי בויאן עוד מסוף המאה השביעית לאלף השישי.

החסידות בארץ ישראל

קובץ:Boyan tish, Sukkot 2009.jpg

האדמו"ר מבויאן בעת עריכת טיש בסוכות (ה'תש"ע)

קובץ:Lemel6874.JPG

תלמוד תורה "תפארת מרדכי שלמה" ע"ש האדמו"ר מרדכי שלמה

אבי השושלת, רבי יצחק פרידמן, ויתר על החצר בסדיגורה לאחיו הצעיר רבי ישראל, בתמורה לקבלת נשיאות כולל ווהלין וזכות הדלקת המדורה בל"ג בעומר במירון. חסידי רוז'ין בארץ ישראל, בהם העסקן ניסן ב"ק, השתייכו לחסידות בויאן. גם רובם של מתפללי בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה היו חסידי בויאן וזאת בין היתר בשל העובדה שאת כספי החלוקה של כולל ווהלין קיבלו החסידים בארץ דרך חצר הקודש בבאיאן^[2]. כמו כן לחסידות היו בתי כנסת בצפת ובטבריה. בשל מרכזיותה של החסידות ביישוב הישן, הצטרפו לחסידות חסידים רבים, כמו משפחת רבינוביץ (צאצאי אדמו"רי פוריסוב) ומשפחת ברים (שהשתייכו לחסידות צאנז שהתנגדה לחסידות רוז'ין), שהיוו את אבן היסוד לתקומת החסידות לאחר שנכחדה באירופה בשואה. ארבעת בניו של רבי יצחק ביקרו בארץ ישראל, ואחד מהם, רבי ישראל, אף התגורר בה בסוף ימיו.

בשנת תרס"ח נבנתה שכונת בתי אורנשטיין לטובת כולל ווהלין. הנדיב היה חסיד בויאן, ומשכך חסידי בויאן קיבלו חלק גדול מבתי השכונה, וכן בית המדרש ('קלויז') השכונתי היה שייך להם. קלויז זה היווה את מרכז החסידות לאחר חורבן בית הכנסת תפארת ישראל בשנת תש"ח בנוסף לבית מדרש שהתקיים בבתי התימנים ולאחר מכן בישיבת חיי עולם, ובו גם התיסדה ישיבת תפארת ישראל (שנוסדה בשנת תשי"ג), ובהמשך הועברה לבית המדרש בשכונת בתי אורנשטיין בו שכנה עד לבניית המרכז הגדול והמפואר ברחוב מלכי ישראל בשכונת גאולה (נחנך בט"ו באב תשכ"ז), בו כיום מרכז החסידות והישיבה הגדולה. בסמוך לקלויז בבתי אורנשטיין נמצאת הישיבה הקטנה של החסידות. פליטי העיר העתיקה, יוצאי בתי הכנסת "ווארשעווער שול", הקימו בית כנסת בשם "תפארת ישראל" בקטמון. בית כנסת זה נסגר לאחר התמעטות החסידים בשכונה.

בחסידות ישנו דגש על אחווה בין החסידים, ובעקבות זאת נהוג בחסידות לפתוח בתי כנסת רבים ("קלויז'ן"), כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים. בירושלים נסגרו חלק מבתי הכנסת הקטנים עקב מגוריו של האדמו"ר הנוכחי בירושלים, אך חלקם עדיין פעילים בתפילות ואירועים אליהם האדמו"ר לא יוצא לבית הכנסת המרכזי. לאדמו"ר עצמו ישנו בית כנסת ליד ביתו בו הוא מתפלל בימות החול.

תלמוד התורה של החסידות (נפתח בשנת תשל"ג) היה במבנה של בית הספר למל בפאתי שכונת זיכרון משה. בסוף שנות ה-תש"ם נפתח תיכון לבנות החסידות בשם "בית חוה" (על שם אשתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלמה). תיכון זה אף שמקבל תקציבים ממשלתיים, דומה במתכונת הלימודים ובאופיו לסמינרים של העדה החרדית ואין בו לימודי מסלול (שנים ה' ו').

החסידות מונה כיום אלפי בתי אב בארץ ובעולם, כשרובם הגדול מתגוררים בישראל^[3]. מרכז החסידות הוא בירושלים אך הקהילה הגדולה של החסידות היא בביתר עילית, אליה פנו האברכים הצעירים מיום היווסדה, והיא מונה כ-900 משפחות. בביתר קיימת רשת של כוללים המאוגדים תחת ארגון "תלפיות" ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה וישיבה קטנה. קהילות נוספות קיימות בבני ברק, מודיעין עילית, בית שמש, קריית גת, אלעד, ועמנואל. בארצות הברית בבורו פארק, ויליאמסבורג ובמונסי באירופה בלונדון, מנצ'סטר, אנטווערפן ובמקומות נוספים. בסוף ה-תש"ס הוקם גוף בשם 'מרכז מוסדות רוז'ין - באיאן', שהוא ארגון על המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות.

כאמור, החסידות התבססה לאחר השואה על ידי החסידים מהיישוב הישן. מרבית החסידים בארץ ישראל מוצאם מבני היישוב הישן, וחלק גדול שימר את הלבוש השבתי הירושלמי. הלבוש הירושלמי לימות החול, נמצא במגמת ירידה, ומרבית החסידים לובשים את הלבוש החסידי הרגיל.

לחסידות מכון הוצאה לאור "משכנות הרועים", בראשות הרב דב בער רבינוביץ', גבאי האדמו"ר והיסטוריון החצר, המוציא ספרים ועלונים על תולדות האדמו"רים והחסידים. בין הספרים שהוציא המכון, אגרות הרה"ק מרוז'ין שלושה כרכים, משכנות הרועים על חצר בויאן באירופה, בקודש חזיתיך אודות ביקורי האדמו"ר מבויאן נ.י. בארץ ישראל.

השתייכות מפלגתית

מבחינה פוליטית זוהתה חסידות בויאן בעבר עם גוש שלומי אמונים שבתוך מפלגת אגודת ישראל, וחבר הכנסת מטעם גוש זה מאיר פרוש היה נמנה עם חסידי בויאן, עד לפרשת הבחירות בעיר החרדית ביתר עילית, שאז פרץ ויכוח ביניהם. פרוש בחר לתמוך במועמד שהתנגד לו רבו, ובחסידות בויאן ראו בכך פגיעה באדמו"ר^[4]. בביתר הצטרפה בויאן למפלגה של חסידות ויז'ניץ. בדרך כלל נוטה השקפת האדמו"ר והחסידים לימין המפה הפוליטית, אך בשנים האחרונות מצטרפת החסידות באופן גורף לעמדותיה של חסידות גור ומנהיגה הפוליטי יעקב ליצמן.^[^{דרוש מקור]}

חסידים בולטים

הרב דוד אורטנברג (ר' דודיא) - מחבר ספר ההלכה "תהלה לדוד"
הרב שלמה טלינגטור - ממנהיגי החסידות בירושלים
הרב נחום יאסער
הרב בן ציון רחמן - מו"צ שיכון הרבנים ורב החסידות בעבר
הרב חיים ברים - תלמידו של החזון איש. כיהן בין היתר כראש ישיבת אוהל יעקב בבני ברק וישיבת סקווירא בשיכון סקווירא.
הרב יהושע העשיל ברים - תלמידו של הרב איסר זלמן מלצר - כיהן כראש ישיבת תפארת ישראל רוז׳ין בירושלים
הרב שלמה שרייבר - ראש ועד הרבנים של אגודת ישראל בירושלים, ראש ישיבת חיי עולם ומנהיג החסידות בפועל בארץ ישראל לאחר המלחמה.
הרב אפרים פישל רבינוביץ - ראש ישיבת רוז'ין וחבר מועצת גדולי התורה
יהושע ברוכי - פעיל בפועל המזרחי, הממונה על פינוי הרובע היהודי מטעם עירית ירושלים, ראש המועצה הדתית בירושלים ויקיר ירושלים.

כיום בולטים בחסידות הרב צבי שרייבר - רבה של החסידות (נכדו של הרב שלמה), הרב צבי רבינוביץ' - ראש ישיבת רוז'ין (בנו של הרב פישל), אחיו הרב פלטיאל יוסף רבינוביץ ממנהלי הישיבה, הרב דב רבינוביץ' - רב החסידות בביתר, והרב יעקב שפירא- רב ומייסד הקהילה והמוסדות בקריית גת ובמודיעין עילית, והרב אביש ציינויירט - מקובל.

קישורים חיצוניים

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

הערות שוליים

↑ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
↑ לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על חלוקת הזכויות בין חסידות סדיגורה לחסידות בויאן.
↑ פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.
↑ תבנית:Ynet

הערך במבוסס על הערך בויקיפדיה, קרדיט,
רשימת התורמים

[1] חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.

[2] לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על חלוקת הזכויות בין חסידות סדיגורה לחסידות בויאן.

[3] פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.

[4] תבנית:Ynet

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-#הפניה [[נחום דוב ברייאר]]
+[[קובץ:Ruzhiner yeshiva, Jerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת המרכזי של החסידות בירושלים ו[[ישיבת רוז'ין]]]]
+'''חסידות בויאן''' (נכתב ב[[יידיש]] '''באיאן''') הוא שמה של [[חצר חסידית]] מהעיירה [[בויאן]] ב[[בוקובינה]] (כיום ב[[אוקראינה]]) שנוסדה על ידי רבי [[יצחק פרידמן מבויאן]], נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. חסידות בויאן מונה אלפי בתי אב ברחבי העולם והיא כיום החסידות הגדולה ביותר מבין החסידויות המשתייכות ל[[בית רוז'ין]]. ברשימות שהוכנו ב[[אגודת ישראל]] לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושתים]] שויכו לחסידות בישראל מעל 3,500 בעלי זכות בחירה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1112553 חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז] באתר בחדרי חרדים.}}.
+==היסטוריה==
+[[קובץ:Pachad Yitzchok of Boyan.jpg|שמאל|ממוזער|הפחד יצחק]]
+===הדור הראשון===
+מייסד חסידות בויאן היה רבי '''יצחק פרידמן''', ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)]]. רבי יצחק כיהן באדמו"רות מ[[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]]. לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן מסדיגורה|ישראל מסדיגורה]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה. רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר בה נקברו אבותיהם, ואילו רבי יצחק קיבל את נשיאות [[כולל ווהלין]] ואת בית הכנסת [[בית הכנסת תפארת ישראל|'תפארת ישראל']] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק העתיק את משכנו לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית מדרש ובית מגורים ובהם ניהל את עדתו.
+רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, כיוון שפחדו מהשלטון הרוסי, שעדיין שמר טינה למייסד השושלת, רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הרוסים החריבו את ביתו ובית מדרשו בבויאן. בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו.
+===הדור השני והשלישי===
+[[קובץ:Admor Menachem Nachum Boyan with reb Haim Tuvia Wietman - Lag Baomer Meron 1927.jpg|ממוזער|רבי מנחם נחום עם חסידיו במירון, קיצוני משמאל החסיד ר' חיים טוביה וייטמן]]
+*רבי '''[[מנחם נחום פרידמן (בויאן)|מנחם נחום]]''', בנו הבכור של ה"פחד יצחק" הנהיג את רוב החסידים של אביו. לאחר מספר שנים עבר מוינה ל[[צ'רנוביץ]] ב[[בוקובינה]] שם גרו חסידים רבים. נפטר ב[[י"ט באב]] [[תרצ"ו]], ונקבר באוהל אביו בווינה. תורתו רוכזה בספר "תפארת מנחם".
+:אחריו שימשו באדמו"רות בניו רבי '''[[אהרן פרידמן (בויאן)|אהרן]]''' ורבי '''מרדכי שרגא''', שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות, אך למעשה ערכו [[טיש|שולחנות]] יחד ואמרו דברי תורה, כשרבי אהרן היה המרכזי שבהם. רבי אהרן ([[תר"נ]] -[[י"ג בחשוון]] [[תש"ב]]) נפטר במגפת טיפוס במהלך שנות השואה ונקבר בווערחיווקי. רבי מרדכי שרגא (-[[ט"ז בטבת]] תש"ב) היה חתנו של רבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל מויז'ניץ]], נפטר ונקבר אף הוא בווערחיווקי.
+:בנוסף, חתנו רבי '''[[משה פרידמן|משה (משה'ניו) פרידמן]]''', בן לאדמ"ורי [[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]], החל לכהן כאדמו"ר מבויאן בווינה לאחר מעבר חמיו לצ'רנוביץ. בהמשך עבר ל[[קראקא]]. לאחר פטירת חמיו, חלק גדול מחסידי בויאן, בפרט מ[[ארץ ישראל]], היו לחסידיו. היה תלמיד חכם מפורסם וכיהן כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] וכנשיא [[ישיבת חכמי לובלין]]. נרצח ב[[ג' באלול]] [[תש"ג]].
+* בנו השני, רבי '''[[ישראל פרידמן (בויאן)|ישראל]]''' כיהן בל[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]. בשנת [[תרצ"ט]] נמלט מהנאצים ל[[שווייץ]] ולאחר מספר חודשים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ופתח בית מדרש ברחוב יבנה ב[[תל אביב]]. נפטר ב[[ל' באב|א' דר"ח אלול]] [[תשי"א]] והשאיר שתי בנות. לא נותרו ממנו צאצאים.
+* הבן השלישי, רבי '''[[אברהם יעקב פרידמן (בויאן)|אברהם יעקב]]''', כיהן בלמברג ([[לבוב]]), מעריה המרכזיות של [[גליציה]], שרבים מתושביה נמנו על חסידי בית רוז'ין. בשנת תש"ב נרצח בחצר ביתו יחד עם אשתו ומשמשו. לא הניח אחריו צאצאים.
+* הבן הרביעי, רבי '''[[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה]]''' נשאר בווינה שם כיהן באדמו"רות. בשנת [[תרפ"ה]] ביקר ב[[ארצות הברית]] וחסידי בית רוז'ין שם ביקשו ממנו להשאר ולכהן להם כאדמו"ר. בשנת [[תרפ"ז]] פתח את בית מדרשו ב[[לואר איסט סייד]] ב[[מנהטן]]. כיהן כחבר [[מועצת גדולי התורה]] בארצות הברית וכנשיא [[אגודת האדמו"רים בארצות הברית|אגודת האדמו"רים]] בארצות הברית. לאחר השואה ולאחר פטירת אחיו המבוגר יותר, רבי ישראל מבויאן-לייפציג בתשי"א,  החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר. נפטר ב[[ה' באדר]] [[תשל"א]], ארונו הובא לישראל ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים. השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) הרב נחום דב ברייאר, האדמו"ר הנוכחי.
+<gallery>
+קובץ:Menachem Nachum Friedman, Boyan-Chernowitz.jpg|רבי [[מנחם נחום פרידמן (בויאן)|מנחם נחום]] מבויאן-צ'רנוביץ
+קובץ:Yisroel Friedman Boyan-Leipzig.gif|רבי [[ישראל פרידמן (בויאן)|ישראל]] מבויאן-לייפציג
+קובץ:Avrohom Yaakov Friedman.gif|רבי [[אברהם יעקב פרידמן (בויאן)|אברהם יעקב]] מבויאן-לעמברג
+קובץ:Moshenu Boyaner.gif|רבי [[משה פרידמן|(משה'ניו)]] מבויאן-קראקא
+קובץ:Mordechai Shlomo Friedman.gif|רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] מבויאן
+</gallery>
+==האדמו"ר הנוכחי==
+[[קובץ:Boian.JPG|שמאל|ממוזער|200px|רבי נחום דב ברייאר, האדמו"ר מבויאן]]
+רבי מרדכי שלמה פרידמן שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק" נפטר ב-[[ה'תשל"א]] בארצות הברית. במשך ארבע עשרה שנים לא עמד אדמו"ר בראשות החסידות, כיוון שבניו לא ראו עצמם מתאימים לתפקיד. נכד רבי מרדכי שלמה, רבי '''[[נחום דב ברייאר|נחום דב]]''', שהוא בנו של רבי [[מנחם מנדל ברייאר]] ומלכה בתו של ר' מרדכי שלמה, סומן כיורש. נחום דב עלה לארץ ולמד תקופה קצרה ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[הר עציון]], ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות. הוא נישא בשנת [[ה'תש"ם]] לשושנה בת הרב משולם זושא בן רבי אברהם יהושע השיל מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]] ומאז הם מתגוררים בירושלים. לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב למעשה להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת [[תשמ"ה]]. דברי תורתו של האדמו"ר הנוכחי כונסו לכמה קבצים וספרים בשם "אמרי קודש".
+מדי שנה ב[[ל"ג בעומר]] מגיע האדמו"ר מבויאן למירון כדי לממש את זכות ההדלקה המסורתית לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, זכות השמורה לאדמו"רי בויאן עוד מסוף המאה השביעית לאלף השישי.
+==החסידות בארץ ישראל==
+[[קובץ:Boyan tish, Sukkot 2009.jpg|ממוזער|250px|האדמו"ר מבויאן בעת עריכת [[טיש]] ב[[סוכות]] ([[ה'תש"ע]])]]
+[[קובץ:Lemel6874.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד תורה "תפארת מרדכי שלמה" ע"ש האדמו"ר מרדכי שלמה]]
+אבי השושלת, רבי יצחק פרידמן, ויתר על החצר בסדיגורה לאחיו הצעיר רבי ישראל, בתמורה לקבלת נשיאות [[כולל ווהלין]] וזכות הדלקת המדורה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון (מושב)|מירון]]. חסידי רוז'ין בארץ ישראל, בהם העסקן [[ניסן ב"ק]], השתייכו לחסידות בויאן. גם רובם של מתפללי [[בית הכנסת תפארת ישראל]] ב{{ה|עיר העתיקה}} היו חסידי בויאן וזאת בין היתר בשל העובדה שאת כספי החלוקה של כולל ווהלין קיבלו החסידים בארץ דרך חצר הקודש בבאיאן{{הערה|לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על חלוקת הזכויות בין [[חסידות סדיגורה]] לחסידות בויאן.}}. כמו כן לחסידות היו בתי כנסת ב[[צפת]] וב[[טבריה]]. בשל מרכזיותה של החסידות ביישוב הישן, הצטרפו לחסידות חסידים רבים, כמו משפחת רבינוביץ (צאצאי אדמו"רי [[חסידות פוריסוב|פוריסוב]]) ומשפחת ברים (שהשתייכו ל[[חסידות צאנז]] שהתנגדה לחסידות רוז'ין), שהיוו את אבן היסוד לתקומת החסידות לאחר שנכחדה באירופה בשואה. ארבעת בניו של רבי יצחק ביקרו בארץ ישראל, ואחד מהם, רבי ישראל, אף התגורר בה בסוף ימיו.
+בשנת [[תרס"ח]] נבנתה שכונת [[בתי אורנשטיין]] לטובת כולל ווהלין. הנדיב היה חסיד בויאן, ומשכך חסידי בויאן קיבלו חלק גדול מבתי השכונה, וכן בית המדרש ('[[קלויז]]') השכונתי היה שייך להם. קלויז זה היווה את מרכז החסידות לאחר חורבן בית הכנסת תפארת ישראל בשנת [[תש"ח]] בנוסף לבית מדרש שהתקיים בבתי התימנים ולאחר מכן בישיבת חיי עולם, ובו גם התיסדה [[מתיבתא תפארת ישראל|ישיבת תפארת ישראל]] (שנוסדה בשנת [[תשי"ג]]), ובהמשך הועברה לבית המדרש בשכונת בתי אורנשטיין בו שכנה עד לבניית המרכז הגדול והמפואר ברחוב מלכי ישראל ב[[שכונת גאולה]] (נחנך ב[[ט"ו באב]] [[תשכ"ז]]), בו כיום מרכז החסידות והישיבה הגדולה. בסמוך לקלויז בבתי אורנשטיין נמצאת הישיבה הקטנה של החסידות. פליטי העיר העתיקה, יוצאי בתי הכנסת "ווארשעווער שול", הקימו בית כנסת בשם "תפארת ישראל" ב[[קטמון]]. בית כנסת זה נסגר לאחר התמעטות החסידים בשכונה.
+בחסידות ישנו דגש על אחווה בין החסידים, ובעקבות זאת נהוג בחסידות לפתוח בתי כנסת רבים ("קלויז'ן"), כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים. בירושלים נסגרו חלק מבתי הכנסת הקטנים עקב מגוריו של האדמו"ר הנוכחי בירושלים, אך חלקם עדיין פעילים בתפילות ואירועים אליהם האדמו"ר לא יוצא לבית הכנסת המרכזי. לאדמו"ר עצמו ישנו בית כנסת ליד ביתו בו הוא מתפלל בימות החול.
+תלמוד התורה של החסידות (נפתח בשנת [[תשל"ג]]) היה במבנה של [[בית הספר למל]] בפאתי שכונת [[זיכרון משה]]. בסוף [[תש"מ|שנות ה-תש"ם]] נפתח תיכון לבנות החסידות בשם "בית חוה" (על שם אשתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלמה). תיכון זה אף שמקבל תקציבים ממשלתיים, דומה במתכונת הלימודים ובאופיו לסמינרים של [[העדה החרדית]] ואין בו לימודי מסלול (שנים ה' ו').
+החסידות מונה כיום אלפי בתי אב בארץ ובעולם, כשרובם הגדול מתגוררים בישראל{{הערה|פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.}}. מרכז החסידות הוא בירושלים אך הקהילה הגדולה של החסידות היא ב[[ביתר עילית]], אליה פנו האברכים הצעירים מיום היווסדה, והיא מונה כ-900 משפחות. בביתר קיימת רשת של [[כולל אברכים|כולל]]ים המאוגדים תחת ארגון "תלפיות" ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה וישיבה קטנה. קהילות נוספות קיימות ב[[בני ברק]], [[מודיעין עילית]], [[בית שמש]], [[קריית גת]], [[אלעד]], ו[[עמנואל]]. ב[[ארצות הברית]] ב[[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] וב[[מונסי]] באירופה ב[[לונדון]], [[מנצ'סטר]], [[אנטווערפן]] ובמקומות נוספים. בסוף [[תש"ס|ה-תש"ס]] הוקם גוף בשם 'מרכז מוסדות רוז'ין - באיאן', שהוא ארגון על המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות.
+כאמור, החסידות התבססה לאחר השואה על ידי החסידים מהיישוב הישן. מרבית החסידים בארץ ישראל מוצאם מבני היישוב הישן, וחלק גדול שימר את הלבוש השבתי הירושלמי. הלבוש הירושלמי לימות החול, נמצא במגמת ירידה, ומרבית החסידים לובשים את הלבוש החסידי הרגיל.
+לחסידות מכון הוצאה לאור "משכנות הרועים", בראשות הרב דב בער רבינוביץ', גבאי האדמו"ר והיסטוריון החצר, המוציא ספרים ועלונים על תולדות האדמו"רים והחסידים. בין הספרים שהוציא המכון, '''אגרות הרה"ק מרוז'ין''' שלושה כרכים, '''משכנות הרועים''' על חצר בויאן באירופה, '''בקודש חזיתיך''' אודות ביקורי האדמו"ר מבויאן נ.י. בארץ ישראל.
+==השתייכות מפלגתית==
+מבחינה פוליטית זוהתה חסידות בויאן בעבר עם גוש [[שלומי אמונים]] שבתוך מפלגת [[אגודת ישראל]], וחבר הכנסת מטעם גוש זה [[מאיר פרוש]] היה נמנה עם חסידי בויאן, עד לפרשת הבחירות בעיר החרדית [[ביתר עילית]], שאז פרץ ויכוח ביניהם. פרוש בחר לתמוך במועמד שהתנגד לו רבו, ובחסידות בויאן ראו בכך פגיעה ב[[אדמו"ר]]{{הערה|{{ynet|נטע סלע|פרוש סולק מהחסידות|3467282|4 בנובמבר 2007}}}}. בביתר הצטרפה בויאן למפלגה של [[חסידות ויז'ניץ]]. בדרך כלל נוטה השקפת האדמו"ר והחסידים לימין המפה הפוליטית, אך בשנים האחרונות מצטרפת החסידות באופן גורף לעמדותיה של [[חסידות גור]] ומנהיגה הפוליטי [[יעקב ליצמן]].{{מקור}}
+==חסידים בולטים==
+*הרב [[דוד אורטנברג]] (ר' דודיא) - מחבר ספר ההלכה "תהלה לדוד"
+*הרב שלמה טלינגטור - ממנהיגי החסידות בירושלים
+*הרב נחום יאסער
+*הרב בן ציון רחמן - [[מו"צ]] [[שיכון הרבנים]] ורב החסידות בעבר
+*הרב [[חיים ברים]] - תלמידו של [[החזון איש]]. כיהן בין היתר כראש ישיבת אוהל יעקב ב[[בני ברק]] וישיבת [[חסידות סקווירא|סקווירא]] ב[[שיכון סקווירא]].
+*הרב [[רבי יהושע העשיל ברים (בויאן)|יהושע העשיל ברים]] - תלמידו של הרב איסר זלמן מלצר - כיהן כראש ישיבת תפארת ישראל רוז׳ין בירושלים
+*הרב [[שלמה שרייבר]] - ראש ועד הרבנים של [[אגודת ישראל]] בירושלים, ראש [[ישיבת חיי עולם]] ומנהיג החסידות בפועל בארץ ישראל לאחר המלחמה.
+*הרב [[אפרים פישל רבינוביץ]] - ראש [[ישיבת רוז'ין]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]]
+*[[יהושע ברוכי]] - פעיל בפועל המזרחי, הממונה על פינוי הרובע היהודי מטעם עירית ירושלים, ראש המועצה הדתית בירושלים ויקיר ירושלים.
+כיום בולטים בחסידות הרב צבי שרייבר - רבה של החסידות (נכדו של הרב שלמה), הרב צבי רבינוביץ' - ראש ישיבת רוז'ין (בנו של הרב פישל), אחיו הרב פלטיאל יוסף רבינוביץ ממנהלי הישיבה, הרב דב רבינוביץ' - רב החסידות בביתר, והרב יעקב שפירא- רב ומייסד הקהילה והמוסדות בקריית גת ובמודיעין עילית, והרב אביש ציינויירט - מקובל.
+==קישורים חיצוניים==
+{{חצרות}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:חצרות חסידיות|בויאן]]
+[[קטגוריה:שושלת רוזין|בויאן]]
+[[קטגוריה:חסידות בויאן|*]]
+{{קרד}}