שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.
+{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}
 ==תולדות חיים==
 [[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
 הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]], בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי.
-כבן עשר היה כאשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].
+בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].
-בהיותו כבן שבע-עשרה, ביום י"א בסיון [[תר"מ]], [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]] המכונה "בערל' קאליסקער". הרב בערל' היה 'חוזר' של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובן בית אצלו. כמו כן היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] וחברותא שלו. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת [[אדמו"ר המהר"ש]] והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה החברונית.
+בהיותו כבן שבע-עשרה, ביום [[י"א בסיון]] [[תר"מ]], [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]] המכונה "בערל' קאליסקער". (הרב בער'ל היה '[[חוזר]]' של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובן בית אצלו. כמו כן היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חברותא]] שלו. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת [[אדמו"ר המהר"ש]] והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה החברונית).
 לאחר נישואיו המשיך לשקוד וללמוד עם בן דוד אביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] (מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו). שני הצעירים שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה.
@@ שורה 19: / שורה 20: @@
 ===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===
-בן 26 בלבד היה הרב שיל"א כאשר ייסד יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, את ישיבת 'מגן אבות' בחברון. השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את הישיבה. בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא.
+בגיל 26 בלבד הרב שיל"א ייסד יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, את ישיבת 'מגן אבות' בחברון.
+השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את . בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא.
-בשנת תרמ"ט, אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב.
+בשנת [[תרמ"ט]], אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב.
 בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.
@@ שורה 28: / שורה 30: @@
 הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.
-אחד מאלו שדחפו למינויו היה ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]]. בשנים האחרונות כיהן הרב מדיני כרבה הספרדי של חברון, והוא שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.
+ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.
 הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}.
@@ שורה 44: / שורה 46: @@
 ===עם ה"שדי חמד"===
-כאמור, קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] ה"שדי חמד". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.
+קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.
-היכרותם של השניים החלה למעשה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שבחצי האי קרים ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".
+היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".
 בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".