שניאור פינסקי – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
במשך 48 שנה לימד במחתרת במוסקבה ובפרבר מלחובקה הסמוך.
במשך 48 שנה לימד במחתרת במוסקבה ובפרבר מלחובקה הסמוך.


בשנת [[תרפ"ה]] נשא את בת דודתו, מרת שרה לבית פינסקי בת דודו הרב [[חיים ישראל פינסקי (אזאריץ')]]
בשנת [[תרפ"ה]] נשא את בת דודתו, מרת שרה לבית פינסקי בת דודו הרב [[חיים ישראל פינסקי (אזאריץ')]].
 
עד כמה שתנאים היו קשים – והם תמיד היו קשים – בכל מקום שהוא עבד, המשיך ללמוד וללמד תורה.
 
היה לו ראש טוב וידי זהב. הוא עבד בתור סנדלר, מסגר, חשמלאי, כורך ספרים, סכך, מכונאי של מכונות תפירה ועוד.
 
ובערבים לאחר יום עבודה עסק בדבר האהוב עליו ביותר – לימוד תורה לצעירים ולזקנים.
 
גר בטגנקה, חצי שעה הליכה מבית הכנסת המרכזי ברחוב ארכיפוב.
 
הכנסת האורחים שלו לא ידעה גבול. חדר ביתו ששטחו היה תשעה מ"ר תמיד היה מלא באנשים בני גילאים שונים ובעלי דעות שונות.
 
היו מגיעים חסידים, בני המקום  יהודים שהכיר אותם וכאלה שלא הכיר כל אחד היה מוצא בביתנו חום.
 
כל אחד זכה בכוס תה וחתיכת געפילטע פיש שאותה אכל אולי פעם אחרונה לפני זמן רב בעיירה שלו.
 
רבים מהאורחים נשארו ללון – על הרצפה, על השלחן, על הכיסאות שנצמדו זה לזה. לכולם הספיקו שמיכות וכריות.
 
בחגים הסתופפו בחדרון  עד עשרים וחמשה איש, ובפסח אפילו יותר.
 
מקומות ישיבה ליד השלחן לא הספיקו לכולם.
 
הילדים לפעמים נאלצו לישון בפרוזדור או אצל השכנים, לעתים יחד עם אחדים מהאורחים.


לאחר שאדמו"ר הריי"צ השתחרר מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסרו הידוע]] בשנת תרפ"ז, התיישב במלחובקה, ובמשך שישה שבועות זכה לשמש את הרבי, כאשר אחד מתפקידיו היה להשגיח על החליבה ולספק עבור הרבי חלב ישראל מהודר.
לאחר שאדמו"ר הריי"צ השתחרר מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסרו הידוע]] בשנת תרפ"ז, התיישב במלחובקה, ובמשך שישה שבועות זכה לשמש את הרבי, כאשר אחד מתפקידיו היה להשגיח על החליבה ולספק עבור הרבי חלב ישראל מהודר.