תלמוד תורה חב"ד בני ברק – הבדלי גרסאות

ב. א. א. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 32: שורה 32:
בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".
בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".


בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].
בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ז]] ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].


ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד עד תשנ"ז {{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}} ובשנים הראשונות שימש לצידו כמנהל רוחני הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ.
ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד עד [[תשנ"ז]]{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}} ובשנים הראשונות שימש לצידו כמנהל רוחני הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ.


מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26.  
מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26.  


בשנים תשנ"ז - פ"ד שימש כמנהל החינוכי וגשמי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] והרב מנחם מענדל גרינפלד שימש כמזכיר החיידר.
בשנים [[תשנ"ז]] - [[תשפ]] שימש כמנהל החינוכי וגשמי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] והרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] שימש כמזכיר החיידר.


ובשנת תשפ"ד שימש כמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.
בשנת תשפ"ד שימש כמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.


בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.
בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.