רבי מאיר אבן גבאי – הבדלי גרסאות

גרסה מ־21:18, 30 במרץ 2025

רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי או מהר"ם גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד, ולפני האריז"ל בכלל. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה".

תולדות חיים

רבי מאיר נולד בספרד בשנת ר"מ (1480), וגלה מספרד בילדותו בעת הגירוש בשנת רנ"ב (1492), בהיותו בן 12. התיישב בטורקיה או מצרים ונקבר בארץ ישראל. חיבר שלושה ספרים בתורת הקבלה, בהם פרש וחידש שיטה ייחודית ומחודשת בקבלה, ששימשה כיסוד למקובלים שחיו אחריו. התנגד נחרצות ללימודי פילוסופיה, מפני שאמר כי אי אפשר שהם לא יגרמו לאדם הרהורי כפירה.

מלבד זאת לא ידוע לנו כמעט דבר על חייו.

ספריו ותורתו

תולעת יעקב

ספרו הראשון הינו 'תולעת יעקב', אותו סיים לכתוב בהיותו בן 26. ספר זה מכיל פירוש על התפילות בדרך פרד"ס, ומצוטט רבות בספרי הקבלה שאחריו ובתורת החסידות.

עבודת הקודש

ספרו העיקרי והמפורסם ביותר של רבי מאיר הינו הספר עבודת הקודש, המכונה גם 'מראות אלקים', בו הוא פורס שיטה יחודיית תורת הקבלה. את דבריו בעניין זה חילק לארבעה נושאים עיקריים: חלק האחדות - העוסק באחדות ה', חלק העבודה - על עבודת ה' המוטלת על האדם, חלק התכלית - על מטרת קיומו של האדם ביקום וחלק סתרי תורה (בו הוא מתמקד רבות בתיאורי מעשה בראשית המצויים בספר בראשית). בספר זה מתווכח עם חכמי המחקר היהודיים, בהם אבן עזרא, רמב"ם, רבי יוסף אלבו, רבי יצחק עראמה, רלב"ג ועוד, ומנסה להראות כי לא ניתן להבין את טעמי המצוות בפרט ותעלומות התורה בכלל על ידי המחקר בלי סודות התורה. בספר מבוארים עיקרים ויסודות ביהדות ובחקירה על פי פנימיות העניינים - הקבלה, מהם: אחדות ה', הקשר בין הקב"ה לנבראים, דרכי ההנהגה האלוקית, עבודת האדם ותכלית ירידת הנשמה לעולם הזה, וביאור אגדות תמוהות ומופשטות בתנ"ך. חידוש גדול ועיקרי המתבאר בספר, הינו ביאור ותפיסת עניין עשר הספירות וחלוקתן, סדר השפעתן ומהותן, שהיא, לפי ר' מאיר, אלוקות בעצמה ^[1]. ביאור זה היווה בסיס לתורת האריז"ל ותלמידיו, שנסמכו עליו ואף ביארוהו בהרחבה. אחד הדברים הבולטים לאורך כל החיבור, היא התנגדותו החריפה של המחבר הרב מאיר בן גבאי לשיטת הלימוד של הפילוסופים היהודים וחכמי המחקר שלדעתו לקוחה ממקורות גויים, לפי הבנתו והבחנתו דבר זה גורם להם לפרש את פסוקי התורה ומאמרי חז"ל שלא כפי האמת. עיקר חיצי ביקורתו מופנים אל ספר מורה נבוכים של הרמב"ם. הספר מהווה ככל הנראה את הסיכום המקיף ביותר של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא נחשב עד היום כאחד הספרים החשובים בהקבלה. בספר זה מרבה הוא להתפלמס עם קודמיו בתורת הקבלה, ביניהם ר' עזריאל מגירונה ור' שם טוב ביבאגו. הספר עבודת הקודש נדפס לראשונה בשנת ה'שכ"ח בשם "מראות אלוקים" (המרמז על שיטתו הנ"ל, שהספירות (בהם עוסק בעיק בספר) הינן מהות אלוקות). ידוע בידינו^[^{דרוש מקור]}, שאין ללמוד בספרי המקובלים הראשונים שקדמו לתורת האריז"ל, מלבד מספר זה.

דרך אמונה

באחרית ימיו סיים את כתיבת ספרו דרך אמונה (בשנת ה'רצ"ט לערך), הכולל הסבר על מבנה עשר הספירות, במתכונת של תשובה לעשר שאלותיו של תלמידו - ר' יוסף הלוי, על בסיס הספר "שער השואל" שחובר בידי ר' עזריאל מגירונה, מראשוני המקובלים בימי הביניים, בשילוב מקורות מספר הזהר. בין העניינים בהם עוסק הספר: ההוכחה למציאות הבורא, הדרך שבה הוא מנהיג את עולמו, הצורך בעשר הספירות ככלי להבנת האלוקות, הסבר לתפיסת האחדות האלוקית, תכלית הבריאה ותפקיד האדם. המהדורה הראשונה יצאה לאור דפוס פדואה שנת שכ"ג. על המהדורה שיצאה לאור בשנת תשמ"ח בהוראת הרבי - ראה להלן בפסקה הבאה.

אצל רבותינו נשיאנו ובתורת חב"ד

תורתו של ר' מאיר, ובעיקר ספרו 'עבודת הקודש', מצוטטים רבות בתורת חב"ד, ועליהם אף מיוסדים כמה וכמה ביאורים בדא"ח. לדוגמה, בעניין היחס בין עבודת ה' של הנבראים לקב"ה, כלומר האם תכלית עבודת ה' הינה למלא רצון וצורך מסוים בבורא, וא"כ פועלת בו ונוגעת אליו, או שמא מיועדת לטובת הנבראים עצמם לגמרי - ביאורו של ר"מ ן' גבאי ^[2] הובא ונידון בארוכה בתורת אדמו"ר הרש"ב ^[3], בואף המאמר המפורסם של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ד"ה לא תהיה משכלה תשי"ב ^[4] מיוסד על ביאור זה ומבארו בהרחבה.

גם עניין ההשגחה הפרטית ואחדות ה', כפי שמבוארים בתורת חב"ד, וביחוד - בשער הייחוד והאמונה, עיקרו ויסודו נמצא בתורת ר' מאיר, המבאר (באופן ראשון מסוגו) את עניין אחדות ה' במשמעותה הרחבה, כלומר שאין שום מציאות בעולם מלבד אלוקות ^[5]

בספריית ליובאוויטש מצוי עותק מאחד מדפוסיו הראשונים של הספר 'דרך אמונה'. בצדה הפנימי של הכריכה נמצאו (בשנים האחרונות) הערות והגהות שרשם אדמו"ר הרש"ב על הספר בכתב יד קודשו ^[6].

ביום שני, ב' כסלו תשמ"ח, כאשר חזרו ל-770 הספרים שנגנבו מספריית ליובאוויטש - לאחר הניצחון במשפט הספרים, שהה הרבי באוהל הקדוש. עוד קודם צאתו ביקש שאם יגיעו הספרים בעודו שוהה באוהל, ישלחו אליו כמה מהם לאוהל. ואכן, נשלחו לרבי שלושה ספרים. ביניהם היה עותק הספר דרך אמונה הנזכר.

לאחר מכן הורה הרבי בהפתעה להוציא לאור את הספר במהדורה מחודשת בהוצאת קה"ת, עד יום חמישי של אותו שבוע, לפני נסיעתו לאוהל. הרבי הורה לעורכים לחלק את הספר לקטעים, ולהוסיף בו ציונים והערות. הספר נערך על ידי הרבנים אליהו מטוסוב ואלכסנדר זיסקינד פיקרסקי. העורכים עמדו במשימה הבלתי אפשרית, ולפני הנסיעה לאוהל ביום חמישי הגישו את הספר לרבי, שאמר: "תודה על ההגשה לפני הנסיעה לאוהל".

בהוראת הרבי, נמכר הספר לציבור במחיר דולר אחד.

בהתוועדות בשבת שלאחר מכן, פרשת ויצא, התייחס הרבי בשיחה לתוכנו של הספר 'דרך אמונה' וביאר ענין בקבלה המובא בתחילת הספר. בשיחה התייחס למעלת הספר, בכך שבו מודגש שהיסוד להבנת עניני אלוקות שנתבארו בתורת הקבלה - היא האמונה המוחלטת בה' למעלה מתפיסת שכל האדם; ורק לאחר מכן ניתן לנסות להבין זאת גם בשכל.

באותה הזדמנות הדגיש הרבי, שהדפסת הספר הייתה לא רק על מנת שיקנו אותו, אלא על מנת שילמדו בו.

בט"ו שבט תשמ"ח הודפס הספר מחדש, ותוקנו שיבושים שנפלו בו עקב ההדפסה המהירה בת יום אחד.

לקוטי שיחות > כרך לג > חג השבועות > שיחה א > 21

תורת מנחם > עג - שנת תשל"ג - חלק רביעי > שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג > 51

תורת מנחם > לג - שנת תשכ"ב - חלק שני > בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב > 207

תורת מנחם > מו - שנת תשכ"ו - חלק שני > בס"ד. אחרון של פסח, ה'תשכ"ו > 315

לקו"ש חל"ט ח"א פ"ח כשם שיש לו כח בבבע"ג כו': 383. ח"ד פי"ט (שנה מל' שינוי ומל' שני): 368.

^ עניין המתבאר בארוכה ב'מצוות האמנת אלוקות' בספר המצוות לצ"צ, בחלקה הראשון
^ חלק העבודה פ"ג
^ ספר המאמרים תרע"ז ע' קצה ואילך
^ תורת מנחם ח"ד ע' 324
^ הרבי מציין שלפי עבודת הקודש , ההשגחה של ה' היא כללית ופרטית גם יחד, ללא שום דבר מחוץ לרצון ה'^[^{דרוש מקור]}.
^ פורסם בגליון 'אוצרות ליובאוויטש' (לר"א קפלון) תשפ"ב

[1] עניין המתבאר בארוכה ב'מצוות האמנת אלוקות' בספר המצוות לצ"צ, בחלקה הראשון

[2] חלק העבודה פ"ג

[3] ספר המאמרים תרע"ז ע' קצה ואילך

[4] תורת מנחם ח"ד ע' 324

[5] הרבי מציין שלפי עבודת הקודש , ההשגחה של ה' היא כללית ופרטית גם יחד, ללא שום דבר מחוץ לרצון ה'^[^{דרוש מקור]}.

[6] פורסם בגליון 'אוצרות ליובאוויטש' (לר"א קפלון) תשפ"ב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''רבי מאיר''' בן יחזקאל '''אבן גבאי''', מכונה ר' מאיר ן' גבאי או מהר"ם גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד, ולפני האריז"ל בכלל. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה".
+==תולדות חיים==
 רבי מאיר נולד בספרד בשנת ר"מ (1480), וגלה מספרד בילדותו בעת הגירוש בשנת רנ"ב (1492), בהיותו בן 12. התיישב בטורקיה או מצרים ונקבר בארץ ישראל. חיבר שלושה ספרים בתורת הקבלה, בהם פרש וחידש שיטה ייחודית ומחודשת בקבלה, ששימשה כיסוד למקובלים שחיו אחריו.
+התנגד נחרצות ללימודי פילוסופיה, מפני שאמר כי אי אפשר שהם לא יגרמו לאדם הרהורי כפירה.
-לא ידוע לנו כמעט דבר על חייו.
+מלבד זאת לא ידוע לנו כמעט דבר על חייו.
-את ספרו הראשון תולעת יעקב[2] סיים לכתוב בשנת 1507, בהיותו בן 26[3]. ספר זה מכיל פירוש על התפילות בדרך פרד"ס.
+==ספריו ותורתו==
+===תולעת יעקב===
+ספרו הראשון הינו 'תולעת יעקב', אותו סיים לכתוב בהיותו בן 26. ספר זה מכיל פירוש על התפילות בדרך פרד"ס, ומצוטט רבות בספרי הקבלה שאחריו ובתורת החסידות.
+===עבודת הקודש===
+ספרו העיקרי והמפורסם ביותר של רבי מאיר הינו הספר עבודת הקודש, המכונה גם 'מראות אלקים', בו הוא פורס שיטה יחודיית תורת הקבלה. את דבריו בעניין זה חילק לארבעה נושאים עיקריים: חלק האחדות - העוסק באחדות ה', חלק העבודה - על עבודת ה' המוטלת על האדם, חלק התכלית - על מטרת קיומו של האדם ביקום וחלק סתרי תורה (בו הוא מתמקד רבות בתיאורי מעשה בראשית המצויים בספר בראשית).
+בספר זה מתווכח עם חכמי המחקר היהודיים, בהם אבן עזרא, רמב"ם, רבי יוסף אלבו, רבי יצחק עראמה, רלב"ג ועוד, ומנסה להראות כי לא ניתן להבין את טעמי המצוות בפרט ותעלומות התורה בכלל על ידי המחקר בלי סודות התורה.
+בספר מבוארים עיקרים ויסודות ביהדות ובחקירה על פי פנימיות העניינים - הקבלה, מהם: אחדות ה', הקשר בין הקב"ה לנבראים, דרכי ההנהגה האלוקית, עבודת האדם ותכלית ירידת הנשמה לעולם הזה, וביאור אגדות תמוהות ומופשטות בתנ"ך.
+חידוש גדול ועיקרי המתבאר בספר, הינו ביאור ותפיסת עניין עשר הספירות וחלוקתן, סדר השפעתן ומהותן, שהיא, לפי ר' מאיר, אלוקות בעצמה {{הערה|עניין המתבאר בארוכה ב'מצוות האמנת אלוקות' בספר המצוות לצ"צ, בחלקה הראשון}}. ביאור זה היווה בסיס לתורת האריז"ל ותלמידיו, שנסמכו עליו ואף ביארוהו בהרחבה.
+אחד הדברים הבולטים לאורך כל החיבור, היא התנגדותו החריפה של המחבר הרב מאיר בן גבאי לשיטת הלימוד של הפילוסופים היהודים וחכמי המחקר שלדעתו לקוחה ממקורות גויים, לפי הבנתו והבחנתו דבר זה גורם להם לפרש את פסוקי התורה ומאמרי חז"ל שלא כפי האמת. עיקר חיצי ביקורתו מופנים אל ספר מורה נבוכים של הרמב"ם.
+הספר מהווה ככל הנראה את הסיכום המקיף ביותר של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא נחשב עד היום כאחד הספרים החשובים בהקבלה. בספר זה מרבה הוא להתפלמס עם קודמיו בתורת הקבלה, ביניהם ר' עזריאל מגירונה ור' שם טוב ביבאגו. הספר עבודת הקודש נדפס לראשונה בשנת ה'שכ"ח בשם "מראות אלוקים" (המרמז על שיטתו הנ"ל, שהספירות (בהם עוסק בעיק בספר) הינן מהות אלוקות).
+ידוע בידינו{{מקור}}, שאין ללמוד בספרי המקובלים הראשונים שקדמו לתורת האריז"ל, מלבד מספר זה.
-בין השנים 1523–1531[4] חיבר את ספרו העיקרי עבודת הקודש, בו הוא פורס את הדוקטרינה המלאה של תורת הקבלה. את דבריו בעניין זה חילק לארבעה נושאים עיקריים: חלק האחדות העוסק באחדות ה', חלק העבודה על עבודת ה' המוטלת על האדם, חלק התכלית על מטרת קיומו של האדם ביקום וחלק סתרי תורה, ביאור על היבטים אזוטריים בתורה (בו הוא מתמקד רבות בתיאורי מעשה בראשית המצויים בספר בראשית).
+===דרך אמונה===
+באחרית ימיו סיים את כתיבת ספרו דרך אמונה (בשנת ה'רצ"ט לערך), הכולל הסבר על מבנה עשר הספירות, במתכונת של תשובה לעשר שאלותיו של תלמידו - ר' יוסף הלוי, על בסיס הספר "שער השואל" שחובר בידי ר' עזריאל מגירונה, מראשוני המקובלים בימי הביניים, בשילוב מקורות מספר הזהר. בין העניינים בהם עוסק הספר: ההוכחה למציאות הבורא, הדרך שבה הוא מנהיג את עולמו, הצורך בעשר הספירות ככלי להבנת האלוקות, הסבר לתפיסת האחדות האלוקית, תכלית הבריאה ותפקיד האדם.
+המהדורה הראשונה יצאה לאור דפוס פדואה שנת שכ"ג.
+על המהדורה שיצאה לאור בשנת תשמ"ח בהוראת הרבי - ראה להלן בפסקה הבאה.
-יצירה חשובה זו[דרושה הבהרה] מהווה ככל הנראה את הסיכום המקיף ביותר של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא נחשב עד היום כאחד הספרים הפופולריים על הקבלה. בספר זה מרבה הוא להתפלמס עם קודמיו בתורת הקבלה, ביניהם ר' עזריאל מגירונה ור' שם טוב ביבאגו. הספר עבודת הקודש נדפס לראשונה ב-1566–1568 בשם "מראות אלוקים", דבר המתיישב יפה עם כך שאבן גבאי היה אחד התומכים המובילים בדעה כי הספירות הן מהות האלוהות.
+==אצל רבותינו נשיאנו ובתורת חב"ד==
+תורתו של ר' מאיר, ובעיקר ספרו 'עבודת הקודש', מצוטטים רבות בתורת חב"ד, ועליהם אף מיוסדים כמה וכמה ביאורים בדא"ח.
+לדוגמה, בעניין היחס בין עבודת ה' של הנבראים לקב"ה, כלומר האם תכלית עבודת ה' הינה למלא רצון וצורך מסוים בבורא, וא"כ פועלת בו ונוגעת אליו, או שמא מיועדת לטובת הנבראים עצמם לגמרי - ביאורו של ר"מ ן' גבאי {{הערה|חלק העבודה פ"ג}} הובא ונידון בארוכה בתורת אדמו"ר הרש"ב {{הערה|ספר המאמרים תרע"ז ע' קצה ואילך}}, בואף המאמר המפורסם של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ד"ה לא תהיה משכלה תשי"ב {{הערה|תורת מנחם ח"ד ע' 324}} מיוסד על ביאור זה ומבארו בהרחבה.
-רבי מאיר הדגיש בספר זה[5], כמו הרמח"ל, שיש להפוך כל רע לטוב, על ידי הבנת מקורו של הרע וכן על ידי הבנת התכלית שלשמה הרע הנ"ל נברא.
+גם עניין ההשגחה הפרטית ואחדות ה', כפי שמבוארים בתורת חב"ד, וביחוד - בשער הייחוד והאמונה, עיקרו ויסודו נמצא בתורת ר' מאיר, המבאר (באופן ראשון מסוגו) את עניין אחדות ה' במשמעותה הרחבה, כלומר שאין שום מציאות בעולם מלבד אלוקות {{הערה|הרבי מציין שלפי עבודת הקודש , ההשגחה של ה' היא כללית ופרטית גם יחד, ללא שום דבר מחוץ לרצון ה'{{מקור}}. }}
-באחרית ימיו סיים את כתיבת ספרו דרך אמונה (בשנת 1539[6]), הכולל הסבר על מבנה עשר הספירות במתכונת של תשובה לעשר שאלותיו של תלמידו ר' יוסף הלוי[7], על בסיס "שער השואל" שחובר בידי ר' עזריאל מגירונה, מראשוני המקובלים בימי הביניים[8], בשילוב מקורות מספר הזהר. המהדורה הקדומה ביותר מהספר שמצוייה, היא מדפוס פדואה שנת שכ"ג[9]. מהדורה מוערת של הספר יצאה לאור על ידי הוצאת קה"ת בשנת תשמ"ח (1987) בעריכת הרבנים אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי ואליהו מטוסוב.
+בספריית ליובאוויטש מצוי עותק מאחד מדפוסיו הראשונים של הספר 'דרך אמונה'. בצדה הפנימי של הכריכה נמצאו (בשנים האחרונות) הערות והגהות שרשם אדמו"ר הרש"ב על הספר בכתב יד קודשו {{הערה|פורסם בגליון 'אוצרות ליובאוויטש' (לר"א קפלון) תשפ"ב}}.
-בספר דרך אמונה שהודפס מהספרייה נמצאים ע"ג הכריכה מהצד הפנימי הערות שרשם מוהרש"ב בכתי"ק - פורסם בגליון 'אוצרות ליובאוויטש' תשפ"ב של קפלון.
+ביום שני, ב' כסלו תשמ"ח, כאשר חזרו ל-770 הספרים שנגנבו מספריית ליובאוויטש - לאחר הניצחון במשפט הספרים, שהה הרבי באוהל הקדוש. עוד קודם צאתו ביקש שאם יגיעו הספרים בעודו שוהה באוהל, ישלחו אליו כמה מהם לאוהל. ואכן, נשלחו לרבי שלושה ספרים. ביניהם היה עותק הספר דרך אמונה הנזכר.
-א אחת הסוגיות המרכזיות בעבודת ה' בהן דנים חכמי ישראל הקדמונים היא ביחס לשאלת היסוד המנוסחת בסגנונם עבודה צורך גבוה כלומר האם יש לקב"ה צורך בעבודת הנבראים וממילא עבודתם נעשית כשירות עבורו והיא ממלאת את חסרונו כביכול או שמא אין העבודה צורך גבוה כלל ומטרתה היא רק תועלת הנבראים שחפץ הקב"ה לזכותם ולפיכך הרבה להם תורה ומצוות
-עבוה"ק חלק העבודה פ"ג. מילותיו של בעל עבודת הקודש עלולות להיות סתומות לאנשים כערכנו כ"ק אדמו"ר הרש"ב דן בהן ספר המאמרים תרע"ז ע' קצה ואילך ורבנו זי"ע באחד ממאמריו המפורסמים הנודע בשם ד"ה לא תהיה משכלה תשי"ב מלמדנו את תורף הדברים תורת מנחם ח"ד ע' 324 אוצר מאמרי חסידות ע שיר הקב"ה עצמו הנו למעלה מכל מציאות העולמות
+לאחר מכן הורה הרבי בהפתעה להוציא לאור את הספר במהדורה מחודשת בהוצאת קה"ת, עד יום חמישי של אותו שבוע, לפני נסיעתו לאוהל. הרבי הורה לעורכים לחלק את הספר לקטעים, ולהוסיף בו ציונים והערות. הספר נערך על ידי הרבנים אליהו מטוסוב ואלכסנדר זיסקינד פיקרסקי. העורכים עמדו במשימה הבלתי אפשרית, ולפני הנסיעה לאוהל ביום חמישי הגישו את הספר לרבי, שאמר: "תודה על ההגשה לפני הנסיעה לאוהל".
-בב' כסלו תשמ"ח הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת קה"ת, ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר "דרך אמונה" (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי). ביום שני, ב' כסלו תשמ"ח, כאשר חזרו ל-770 הספרים שנגנבו מספריית ליובאוויטש - לאחר הניצחון במשפט הספרים, שהה הרבי באוהל הקדוש. עוד קודם צאתו ביקש שאם יגיעו הספרים בעודו שוהה באוהל, ישלחו אליו כמה מהם לאוהל. ואכן, נשלחו לרבי שלושה ספרים. ביניהם היה הספר 'דרך אמונה'.
-לאחר מכן הורה הרבי בהפתעה להדפיס לאור במהדורה מיוחדת את הספר, במהדורה מחודשת בהוצאת קה"ת, עד יום חמישי של אותו שבוע לפני נסיעתו לאוהל. הרבי הורה לעורכים לחלק את הספר לקטעים נוספים ולהוסיף בו ציונים והערות. הספר נערך על ידי הרבנים אליהו מטוסוב ואלכסנדר זיסקינד פיקרסקי. העורכים עמדו במשימה הבלתי אפשרית, ולפני הנסיעה לאוהל ביום חמישי הגישו את הספר לרבי, שאמר: "תודה על ההגשה לפני הנסיעה לאוהל".
 בהוראת הרבי, נמכר הספר לציבור במחיר דולר אחד.
@@ שורה 28: / שורה 40: @@
 בהתוועדות בשבת שלאחר מכן, פרשת ויצא, התייחס הרבי בשיחה לתוכנו של הספר 'דרך אמונה' וביאר ענין בקבלה המובא בתחילת הספר. בשיחה התייחס למעלת הספר, בכך שבו מודגש שהיסוד להבנת עניני אלוקות שנתבארו בתורת הקבלה - היא האמונה המוחלטת בה' למעלה מתפיסת שכל האדם; ורק לאחר מכן ניתן לנסות להבין זאת גם בשכל.
-הרבי הדגיש שהדפסת הספר הייתה לא רק על מנת שיקנו אותו, אלא על מנת שילמדו בו...
+באותה הזדמנות הדגיש הרבי, שהדפסת הספר הייתה לא רק על מנת שיקנו אותו, אלא על מנת שילמדו בו.
 בט"ו שבט תשמ"ח הודפס הספר מחדש, ותוקנו שיבושים שנפלו בו עקב ההדפסה המהירה בת יום אחד.
-נפטר בסביבות שנת ש'. התנגד נחרצות ללימודי פילוסופיה, מפני שאמר כי אי אפשר שהם לא יגרמו לאדם הרהורי כפירה.
-ספריו בקבלה נחשבים לספרי קבלה בסיסיים ויסודיים:
-תולעת יעקב- על התפילות והברכות.
-עבודת הקודש (מראות אלקים)- בספר זה מתווכח עפ חכמי המחקר היהודיים, בהם אבן עזרא, רמב"ם, רבי יוסף אלבו, רבי יצחק עראמה, רלב"ג ועוד, ומנסה להראות כי לא ניתן להבין את טעמי המצוות בפרט ותעלומות התורה בכלל על ידי המחקר בלי סודות התורה.
-דרך אמונה- עשר תשובות לשאלותיו של תלמידו רבי יוסף הלוי בעניין עשר הספירות בתוספת תשובותיו של רבי עזריאל מגירונה.
-אחד הדברים הבולטים לאורך כל החיבור היא התנגדותו החריפה של המחבר הרב מאיר בן גבאי לשיטת הלימוד של הפילוסופים היהודים וחכמי המחקר שלדעתו לקוחה ממקורות גויים, לפי הבנתו והבחנתו דבר זה גורם להם לפרש את פסוקי התורה ומאמרי חז"ל שלא כפי האמת. עיקר חיצי ביקורתו מופנים אל ספר מורה נבוכים של הרמב"ם.
-בפתח הספר מופיעה הקדמת המחבר, בה הוא מסביר את מטרותיו בכתיבת ספרו.
-(מראות אלקים)
-בספרייה מצויים כתשעה עותקים מהספר עבוה"ק.
 לקוטי שיחות > כרך לג > חג השבועות > שיחה א > 21
@@ שורה 58: / שורה 55: @@
 לקו"ש חל"ט ח"א פ"ח כשם שיש לו כח בבבע"ג כו': 383.
 ח"ד פי"ט (שנה מל' שינוי ומל' שני): 368.
-עבודת ה' מתוך דעת והתבוננות
-חב"ד מדגישה את ההבנה השכלית בעבודת ה', כך שהרגשה יבוא מתוך הבנה עמוקה. בספרו "עבודת הקודש", ר' מאיר בן גבאי מחשוב רבות בחשיבות הכוונה וההתבוננות בעבודת ה'.
-ההשגחה האלוקית והאמונה באחדות ה'
-בהדאחת ההשפעות הגדולות שלו היא בהדגשת אחת המציאות . גם בתורת חב"ד, בפרקים הראשונים של ה"תניה", מדגיש אדמו"ר הזקן את הרעיון מציאות כולה היא גילוי של האלוקות, בדיוק כפי שר' מאיר בן גבאי מסביר.
-תפיסת הספירות והנהגת העולם
-כמו הקבלה הלוריאנית שהתפתחה מאוחרת יותר, גם ר' מאיר בן גבאי מפרט בספריו על הספירות, דרכי ההנהגה האלוקית, והקשר בין העולם הגשמי לעולם הרוחני, דבר שמופיע בעומק גם בתורת חב"ד.
-דוגמאות מציטוטי הרבי את ספריו של ר' מאיר בן גבאי
-בשיחותיו על השגחה פרטית , הרבי מציין שלפי עבודת הקודש , ההשגחה של ה' היא כללית ופרטית גם יחד, ללא שום דבר מחוץ לרצון ה'.
-בתורת הספירות והנהגת העולם , הרבי מסביר שהתהליכים הרוחניים שהזכיר ר' מאיר בן גבאי הם חלק מהדרך שבה הבורא מתגלה לברואיו.
-דרך אמונה:
-הספר כתוב בצורת שאלות ותשובות ונועד להסביר את יסודות האמונה היהודית לאור תורת הקבלה. בין הנושאים המרכזיים:
-ההוכחה למציאות הבורא
-הדרך שבה המנהיג את עולמו
-צורך בעשר הספירות ככלי להבנת האלוקות
-הסבר לתפיסת האחדות האלוקית
-תכלית הבריאה ותפקיד האדם
-בשיחתלאחר הדפסת הספר, הרבי התייחס בשיחת שבת פרשת ויצא תשמ"ח , בה דיבר על כך שאמונה חזקה היא הבסיס ללימוד פנימיות התורה.