|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''כתרין דמסאבותא''' הוא שם כוחות הטומאה (תרגום "מסאבותא" הוא טומאה).
| | #הפניה [[כתרין דמסאבותא]] |
| | |
| ==כוחות הנפש הבהמית==
| |
| כמבואר בתחילת התניא, נטע ה' באדם שתי נפשות – אלוקית ובהמית. האלוקית בטלה לה' בתכלית ואילו הבהמית עיקרה הרגשת עצמו. וכשם שלנפש האלוקית ישנם עשר כוחות ושלושה לבושים, כך הדבר ביחס לבהמית, אלא שאצל האלוקית נאמר שכוחותיה משתלשלים מעשר '''הספירות''' הקדושות, ואילו ביחס לבהמית נאמר שם שכוחותיה כלולים מעשר '''כתרין''' דמסאבותא. וכמה ביאורים נאמרו בזה:
| |
| | |
| | |
| ==טעמים שנקראים "כתרים"==
| |
| '''א.''' "ספירות" הוא מלשון ספירות ובהירות (כמו אבן ספיר) דבר המתאים לנפש האלוקית, אבל כוחות הנפש הבהמית נקראים "כתרין" שכתר הוא מקיף והעלם{{הערה|ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.}}.
| |
| | |
| '''ב.''' התכללות הספירות אפשרית משום חלישותן, שלכן ביכולת "לסבול", ו"לתת מקום" זו לזו, ואילו התואר "כתרים" מוסב על עצמיות המידות שהיא בעולם התוהו, החסד הוא רק חסד והגבורה היא רק גבורה וכיוצא בזה – ואינן נותנות מקום זו לזו{{הערה|ולכן הייתה דווקא בעולם זה שבירת הכלים, כיון שהמידות לא יכלו לסבול זו את זו.}}. וכיון ששם הוא שורש הנפש הבהמית לכן הלשון המתאים לה הוא כתרין. ודבר זה נראה במוחש, שרצנתיה של הנפש האלוקית הם בחלישות ורצונותיה של נפש הבהמית הם בתוקף גדול. ולכן כשמסתפק בדבר כלשהו{{הערה|אפילו אם מסתפק בדבר שבקדושה.}} אם מקורו בנפש האלוקית או הבהמית, יתבונן עד כמה תקיף רצונו לזה: אם הוא בתוקף גדול אות הוא שהדבר בא מהנפש הבהמית, ואם אינו בתוקף כל כך זהו מהנפש האלוקית{{הערה|ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.}}.
| |
| | |
| '''ג.''' לפי שהם כדוגמת הכתר שהוא למעלה מהראש. היינו, תוקף המידות דלמטה מהשכל (היינו, '''שאין''' בהן שכל{{הערה|דטבע השכל שמחליש את המידות, וכמו שרואים בחוש בבהמה כפשוטה: דמכיון שאין לה שכל לכן מידותיה בתוקף גדול.}}) נובע משורשן שלמעלה מהשכל{{הערה|פניני תניא חלק א' עמ' 154.}}.
| |
| | |
| '''ד.''' עניינו של "כתר" הוא כידוע{{הערה|תו"א תולדות כ' ב, ועם ביאור וציונים באוה"ת בראשית כרך א' קנב א-ב.}} להיות ממוצע בין עולם לעולם{{הערה|דכשם שמלכות דאצילות נעשה כתר ועתיק לבריאה (דהיא הממוצע בין אצילות לבריאה), וכמו כן הוא בין כל עולם ועולם.}}, ולכן גם כוחותיה של קליפת נוגה נקראות "עשר כתרים" (דמסאבותא), על שם שהם ממוצעים בין קדושה לג' קליפות הטמאות{{הערה|באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.}}.
| |
| | |
| ==טעם שהם עשר (ולא אחד עשר)==
| |
| עשר כתרין דמכאכותא עם היות שיש י"א כתרין כידוע אך מקיף הי"א דלבונה זכה הוא תחלת הקדושה{{הערה|באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.}}.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
| |
| [[קטגוריה:מושגים בקבלה]]
| |