פורים משולש – הבדלי גרסאות
עדיף בס' שיבינו |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''[[פורים]] משולש''' הוא הכינוי לחגיגת חג הפורים כאשר חל ב[[יום השבת]], ואזי מתפרסות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק ב[[פורים דמוקפין|חג הפורים בערים המוקפות חומה]], החל ב[[ט"ו באדר]], שכן [[י"ד באדר]] בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת. | '''[[פורים]] משולש''' הוא הכינוי לחגיגת חג הפורים כאשר חל ב[[יום השבת]], ואזי מתפרסות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק ב[[פורים דמוקפין|חג הפורים בערים המוקפות חומה]], החל ב[[ט"ו באדר]], שכן [[י"ד באדר]] בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת. | ||
פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], [[תשפ"א|תשפ"א,]] | פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], [[תשפ"א|תשפ"א,]] [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]]. | ||
[[ה'תשפ"ה]]. | |||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס ל[[קריאת המגילה]]. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, וב[[גמרא]] הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור [[הוצאה מרשות לרשות]]. ב) מכיוון שה[[עני]]ים מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם [[מתנות לאביונים]], דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי{{הערה|מגילה ד, ב.}}. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, [[רבי יהושע בן לוי]] פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום{{הערה|מגילה ד, א.}}. | במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס ל[[קריאת המגילה]]. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, וב[[גמרא]] הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור [[הוצאה מרשות לרשות]]. ב) מכיוון שה[[עני]]ים מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם [[מתנות לאביונים]], דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי{{הערה|מגילה ד, ב.}}. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, [[רבי יהושע בן לוי]] פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום{{הערה|מגילה ד, א.}}. | ||