פורים משולש – הבדלי גרסאות

עדיף בס' שיבינו
שי מלך (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
'''[[פורים]] משולש''' הוא הכינוי לחגיגת חג הפורים כאשר חל ב[[יום השבת]], ואזי מתפרסות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק ב[[פורים דמוקפין|חג הפורים בערים המוקפות חומה]], החל ב[[ט"ו באדר]], שכן [[י"ד באדר]] בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת.
'''[[פורים]] משולש''' הוא הכינוי לחגיגת חג הפורים כאשר חל ב[[יום השבת]], ואזי מתפרסות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק ב[[פורים דמוקפין|חג הפורים בערים המוקפות חומה]], החל ב[[ט"ו באדר]], שכן [[י"ד באדר]] בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת.


פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], [[תשפ"א|תשפ"א,]]  
פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], [[תשפ"א|תשפ"א,]] [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]].
 
[[ה'תשפ"ה]].
 
==בהלכה==
==בהלכה==
במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס ל[[קריאת המגילה]]. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, וב[[גמרא]] הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור [[הוצאה מרשות לרשות]]. ב) מכיוון שה[[עני]]ים מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם [[מתנות לאביונים]], דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי{{הערה|מגילה ד, ב.}}. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, [[רבי יהושע בן לוי]] פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום{{הערה|מגילה ד, א.}}.
במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס ל[[קריאת המגילה]]. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, וב[[גמרא]] הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור [[הוצאה מרשות לרשות]]. ב) מכיוון שה[[עני]]ים מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם [[מתנות לאביונים]], דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי{{הערה|מגילה ד, ב.}}. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, [[רבי יהושע בן לוי]] פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום{{הערה|מגילה ד, א.}}.