לדלג לתוכן

איך האב אפגעלעבט שוין אכציק יאר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הניגון '''איך האב אפגעלעבט אכציג יאר''' ("חייתי שמונים שנה"), הוא ניגון מהמשפיע החסידי ר' [[פרץ מאצקין]] מ[[מונטריאול]]. תוכן הניגון הוא איך שהזמן עובר כל כך מהר, וצריכים [[ניצול הזמן|לנצל את הזמן]], ולא להיסחף אל הבלי הזמן.
הניגון '''איך האב אפגעלעבט אכציג יאר''' ("חייתי שמונים שנה"), הוא ניגון מהמשפיע החסידי ר' [[פרץ מוצקין]] מ[[מונטריאול]]. תוכן הניגון הוא איך שהזמן עובר כל כך מהר, וצריכים [[ניצול הזמן|לנצל את הזמן]], ולא להיסחף אל הבלי הזמן.


הניגון מופיע כניגון קצ"ט ב[[חוברת סדר ניגונים]].
הניגון מופיע כניגון קצ"ט ב[[חוברת סדר ניגונים]].

גרסה מ־23:39, 5 במרץ 2025

הניגון איך האב אפגעלעבט אכציג יאר ("חייתי שמונים שנה"), הוא ניגון מהמשפיע החסידי ר' פרץ מוצקין ממונטריאול. תוכן הניגון הוא איך שהזמן עובר כל כך מהר, וצריכים לנצל את הזמן, ולא להיסחף אל הבלי הזמן.

הניגון מופיע כניגון קצ"ט בחוברת סדר ניגונים.

מילות הניגון

אִיךְ האָב אָפּגֶעלֶעבְּט שׁוֹין אַכְצִיג יאָר,
וִוי שְׁנִיל אוּן שְׁנֶעל סְ'אִיז אַרִיבֶּער גֶעפְלוֹיגְן;
וַוייס וִוי שְׁנֵיי זֵיינֶען דִי גְרוֹיעֶ האָר,
אוּן דֶער רוּקְן אִין דְרַייעֶן אִיז אוֹיסְגֶעבּוֹיגְן.

מַיינֶע קִינְדֶער יאָרְן האָב אִיךְ נִישְׁט פֿאַרְגֶעסְן,
וִוי עֶס האָט בַּיי מִיר אִין מַיינֶע עֶוֶוערְן גֶעקְלוּנְגֶען;
אַז מַיין מאַמֶענְיוּ אִין בַּיי מִיין וִויגֶעלֶע גֶעזֶעצְן,
און האָט מִיר דאָרְטְן לִידֶעלֶעךְ גֶעזוּנְגֶען.

אַז דֶער גאַנְגֶענֶער וֶועלְט אִיז וִוי אַ פִינְסְטֶערְער שְׁטוּב,
אוּן אַלֶעס אִיז הֶבֶל הֲבָלִים;
אַ גוּטֶער שְׁפּאַן אִיז פוּן וִויגְל בִּיז צוּם גְרוּבּ,
אוּן דֶער לֶעבְּן אִיז נִישְׁט מֶער וִוי אַ אֵיין חֲלוֹם.

עֶרְשְׁט גֶעוֶוען אַ קִינְד,
אָךְ וִוי גֶעשְׁוִוינְד,
אוּן יֶעצְט וואַרְט אוֹיף מִיר אַ קָבֶר.

תרגום לעברית: אני חי שמונים שנה, כמה מהר הזמן 'טס';
אתה יודע איך השיער האפיר, והגב מעוקל בחולשה.

לא שכחתי את שנות ילדותי, איך זה נשמע באוזני,
שאמא שלי יושבת ליד העריסה, ושרה לי שם שיר.

שהעולם הנוכחי הוא כמו בית חשוך, והכל הבל הבלים,
תוחלת טובה היא מהעריסה ועד הבור, והחיים הם לא יותר מחלום.

רק כעת היה ילד, והזמן חלף במהירות, ועכשיו מחכה לי הקבר...