לדלג לתוכן

הלל פבזנר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שורה 32: שורה 32:


==משפחתו==
==משפחתו==
'''בניו''':
* רעייתו,מרת עשקה.
* הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך]] - עד שנת [[תשס"ט]] כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומנהל [[בית ספר עטרת רבקה]]. בשנת [[תשס"ט]] עם פטירת אביו מונה לממלא מקומו כרב אנ"ש ב[[פריז]] וסגן אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
* בתו,הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך]] - עד שנת [[תשס"ט]] כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומנהל [[בית ספר עטרת רבקה]]. בשנת [[תשס"ט]] עם פטירת אביו מונה לממלא מקומו כרב אנ"ש ב[[פריז]] וסגן אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
* ר' [[יוסף יצחק פבזנר (צרפת)|יוסף יצחק]] - מנכ"ל מוסדות סיני-ליובאוויטש ב[[פריז]] ומייסד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
* בתו,ר' [[יוסף יצחק פבזנר (צרפת)|יוסף יצחק]] - מנכ"ל מוסדות סיני-ליובאוויטש ב[[פריז]] ומייסד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
* ר' מנחם מענדל פבזנר [[שליח]] הרבי ל[[שווייץ]], ומנהל [[בית חב"ד]] בז'נבה.
* בתו,ר' מנחם מענדל פבזנר [[שליח]] הרבי ל[[שווייץ]], ומנהל [[בית חב"ד]] בז'נבה.
'''בנותיו''':
 
* מרת שטערנא שרה קלמנסון ע"ה{{הערה|נפטרה בליל שבת [[י"ז שבט]] [[תשפ"ה]]}}, אשת הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון |יחיאל מנחם מענדל]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ומחבר סדרת [[מי טל]].
* בתו,מרת שטערנא שרה קלמנסון ע"ה{{הערה|נפטרה בליל שבת [[י"ז שבט]] [[תשפ"ה]]}}, אשת הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון |יחיאל מנחם מענדל]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ומחבר סדרת [[מי טל]].
* מרת רבקה נפרסטק, אשת ר' יחזקאל נפרסטק, מנהל מערכת [[שבועון כפר חב"ד]] ב[[פריז]].
* בתו,מרת רבקה נפרסטק, אשת ר' יחזקאל נפרסטק, מנהל מערכת [[שבועון כפר חב"ד]] ב[[פריז]].
* מרת חנה סלונים, אשת ר' [[חיים סלונים|חיים]], שליח בדיז'ון, [[צרפת]].
* בתו,מרת חנה סלונים, אשת ר' [[חיים סלונים|חיים]], שליח בדיז'ון, [[צרפת]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 51: שורה 51:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
<references />
{{מיון רגיל:פבזנר, הלל}}
{{מיון רגיל:פבזנר, הלל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

גרסה מ־21:33, 15 בפברואר 2025

הרב הלל פבזנר

הרב הלל פעווזנער (כ"ט שבט תרפ"ב - ד' תשרי תשס"ט) היה רב ופוסק. כיהן כרבם של חסידי חב"ד בצרפת במשך 55 שנים, וכאב"ד ועד רבני ליובאוויטש בצרפת. מייסד ונשיא מוסדות "סיני-ליובאוויטש" בפריז. במשך כשני עשורים היה ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה.

תולדות חיים

נולד לרב אברהם ברוך פבזנר בעיר מינסק כ"ט שבט תרפ"ב. למד בישיבות תומכי תמימים ז'יטומיר, תומכי תמימים וורוניז' תומכי תמימים פוקינג ובפריז, שם שימש גם כמגיד שיעור ומשגיח.

בשנת תש"ו יצא מרוסיה, ומשנת תש"ז התגורר בפריז שבצרפת, שם כיהן כרב ואב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת. הקים את מוסדות סיני ואת מערכת כשרות בצרפת והיה חלק מהקמת מרכז רבני ארופה.

היה ידוע בגאונותו בתורה בש"ס ובשאר ספרים היה עורך נסיעות ברחבי העולם כדי להכשיר מקוואות.

בשנת תשט"ו הקים בהוראת הרבי את מוסדות 'סיני' בצרפת כמוסד דתי בכדי לקלוט את המהגרים מצפון אפריקה[1].

פעילותו להפצת בשורת הגאולה

הרב הלל אצל הרבי בקבלת ד' מינים

היה מהרבנים הבולטים שעודדו ונטלו חלק בהפצת בשורת הגאולה ושהרבי הוא המלך המשיח.

בשלהי חודש טבת תשנ"ג דיווח לרבי (באמצעות מכתב למזכיר הרב יהודה לייב גרונר) על ועידה ('קאנפירנעץ') בענייני משיח שייערך במוצאי שבת פרשת בא בבית ספר סיני בה ידברו על שלושה נקודות: "הגיע זמן גאולתכם", היכונו לביאת המשיח ויחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד ואת הענין האחרון הדגיש וכתב שאותו הולכים להדגיש בועידה, וביקש הסכמה וברכה. הרבי אישר זאת ולאחר שהמזכיר הדגיש את הענין השלישי והזכיר שאותו ידגישו במיוחד הרבי הניד שוב להסכמה וברכה[2].

היה מהרבנים שעודדו את קיום 'מעמד קבלת המלכות העולמי - הסאטלייט' שנערך בי' שבט תשנ"ג וקראו להתחבר אליו מכל רחבי תבל בהכרזת יחי אדוננו[3]. במעמד עצמו נשא דברים בצרפתית בשידור חי מצרפת כשמעורר אודות קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח[4].

בחודש אדר תשנ"ג שאל את הרבי האם יש מקום לעשות שלטי משיח בהם יהיה כתוב בצרפתית "הנה הנה משיח בא - מגיע"[5] כשהמשמעות והפירוש הם בלשון הווה כך שיהיו שיאמרו שחב"ד מבשרים שמשיח כבר בא. הרב פבזנר ציין שנוסח זה קיצוני אף יותר מסיסמת "ברוך הבא מלך המשיח" שהפיצו ניידות חב"ד באה"ק בראשות הרב דוד נחשון. הרבי אישר את סיסמא זו[6].

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף (בשידור חי) בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיים ביד אליהו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק ובהמשך אף בכינוסים נוספים[7].

פטירתו והנצחתו

בשלהי תשס"ח הובהל הרב פבזנר לבית הרפואה בשל דלקת ריאות חריפה. ר' הלל נפטר בביתו ביום חמישי מוצאי צום גדליה, ד' תשרי תשס"ט. ונקבר בהר הזיתים שבירושלים.

שלושים יום לאחר פטירת הרב פבזנר, במעמד מרגש שנערך לרגל ה'שלושים' במוסד "סיני" בפריז, בהשתתפות מאות חסידים, רבנים ושלוחים מצרפת, הוכתר בנו הגדול הרב אברהם ברוך לכהן כרב במקום אביו.

במלאת שנה לפטירתו התקיים טקס הכנסת ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו על ידי בני משפחתו וחברי הקהילה.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים