רבי יהודה הלוי – הבדלי גרסאות
בבקשה, בלי ראשי תיבות לא מוכרים לציבור - בערכים |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת ד'תתנ"ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה. | נולד בשנת ד'תתנ"ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה. | ||
עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד. | עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד. | ||
בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום | בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום{{הערה|ואכן מצינו בכמה מקומות בספרו של רבי אברהם אבן עזרא על התורה שמביא מדברי רבי יהודה הלוי בכינויי חיבה וכבוד. אמנם יש הטוענים שרבי יהודה הלוי היה חמיו של רבי אברהם אבן עזרא, ולא ידידו.}}. | ||
רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי"ף נתוודע ר' יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר' משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה. | רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי"ף נתוודע ר' יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר' משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה. | ||
| שורה 32: | שורה 31: | ||
[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג [[נענוע בתורה ובתפילה|להתנועע בעת התפילה]] (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): "למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע"פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי' עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן"{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז'שפב.}}. | [[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג [[נענוע בתורה ובתפילה|להתנועע בעת התפילה]] (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): "למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע"פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי' עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן"{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז'שפב.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||