ליקוטי אמרים - פרק כ"א – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בשונה מדיבור האדם, "דבר השם" גם אחרי שנאמר (ונבראו העולמות) - אינו נפרד ח"ו (כדיבור האדם){{הערה|וכל הצמצומים הם רק לגבי הנבראים בלבד - אך לא לגבי הקב"ה, וראה הערה הבאה.}}, אלא כמציאות הדיבור בעודו כלול בשורשו שב[[עצם הנפש]]. על פי משל זה מובן, שלא רק שלעולמות אין ערך וחשיבות לגבי הבורא - אלא שאינן מציאות נפרדת כלל. | בשונה מדיבור האדם, "דבר השם" גם אחרי שנאמר (ונבראו העולמות) - אינו נפרד ח"ו (כדיבור האדם){{הערה|וכל הצמצומים הם רק לגבי הנבראים בלבד - אך לא לגבי הקב"ה, וראה הערה הבאה.}}, אלא כמציאות הדיבור בעודו כלול בשורשו שב[[עצם הנפש]]. על פי משל זה מובן, שלא רק שלעולמות אין ערך וחשיבות לגבי הבורא - אלא שאינן מציאות נפרדת כלל. | ||
אך אין זה סותר, שהרגשת הנבראים את עצמם אינה דמיון אלא אמיתית{{הערה|לביאור '''כיצד''' אין זה סתירה, | אך אין זה סותר, שהרגשת הנבראים את עצמם אינה דמיון אלא אמיתית{{הערה|לביאור '''כיצד''' אין זה סתירה, ראו ב[[ספר הערכים]], חלק ד', עמוד צ' ואילך.}}, שהרי אם הרגשת הנבראים את עצמם הייתה רק דמיון - לא היה מקום לצוות על האדם ולא לתת לו [[שכר ועונש]]. | ||
ושני המשלים{{הערה|א) שבריאת העולם היא כמילה אחת לעומת עצם הנפש ו-ב) שלא מדובר במילה אחת היוצאת מהפה בדיבור, אלא כפי שהיא עדיין כלולה במקורה ושורשה שבעצם הנפש.}} משלימים זה את זה{{הערה|כמבואר ב[[חסידות מבוארת]] על התניא, חלק ג, בעיונים אות מ"ה.}}: | ושני המשלים{{הערה|א) שבריאת העולם היא כמילה אחת לעומת עצם הנפש ו-ב) שלא מדובר במילה אחת היוצאת מהפה בדיבור, אלא כפי שהיא עדיין כלולה במקורה ושורשה שבעצם הנפש.}} משלימים זה את זה{{הערה|כמבואר ב[[חסידות מבוארת]] על התניא, חלק ג, בעיונים אות מ"ה.}}: | ||