יצחק ידידיה פרנקל – הבדלי גרסאות

רבי יצחק ידידיה פרנקל נולד ביום [[כ"ו בתשרי]] שנת [[תרע"ד]] ב[[עיירה]] לינטשיץ שב[[פולין]] לרב [[הרב אהרן פרנקל|אהרן פרנקל]] שהיה גדול בתורה{{הערה|על גדלותו התורנית שלא אביו, העיד בנו, הרב יצחק ידידיה: "בקיאותו הייתה כה גדולה עד שגם ספר ה"אגלי טל" היה שגור על לשונו".}}, רב בפולין ונכד לגדולי חסידי קוצק ומיוחס ל[[מהר"ל מפראג]].

בצעירותו למד אצל רבי [[הרב מאיר דן פלוצקי|מאיר דן פלוצקי]], רבי [[מנחם זמבה]] ורבי יחזקאל מאוסטרובצה וכבר אז נודע כעילוי ובעל הוראה גדול. בשנים [[תרפ"ח]]-[[תרפ"ט]] הקשיב לשיעורים בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] ושמע בה שיחות ומאמרים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/17_220.jpg על פי כרטיסו בספר החסידים], פורסם במנחם אב תש"פ.}}. הוסמך להוראה על ידי רבותיו וכן על ידי רבי שלום פרלוב מקודינוב (מחבר הספר "משמרת שלום"). הרב פרנקל גם היה בקיא בחלקי הדרוש ובספרי גדולי ה[[חסידות]].

ב[[חודש שבט]] שנת [[תרצ"ה]] הגיע לארץ והוסמך לרבנות על ידי הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. הוא התיישב בשכונת [[פלורנטין -תל אביב|פלורנטין]] בדרום [[תל אביב]] והחל ללמד בתלמוד תורה "סיני". מיד לאחר הגיעו למקום נבחר כרב השכונה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו. כמו כן כיהן כרב [[בית הכנסת]] "אהבת חסד" בשכונתו. בשנת [[תש"ח]] התמנה לחבר בית הדין של תל אביב-יפו בראשות הראב"ד הרב טולידאנו ובשנת [[תשל"ג]] נבחר לרבה האשכנזי ולראב"ד של העיר תל אביב. בתפקיד זה כיהן שלוש עשרה שנה, עד לפטירתו.

הרב פרנקל היה חתן [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] (1984) ופרס הרב מימון על ספרו "דרך ישרה". בשנת חייו האחרונה נבחר כ"אזרח כבוד" של העיר תל אביב.

חידושי תורתו נקבצו בספריו "[[דרך ישרה]]".