יצחק ידידיה פרנקל – הבדלי גרסאות

יחי המלך
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
הוספת [[ ]] סתם
שורה 18: שורה 18:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
רבי יצחק ידידיה פרנקל נולד ביום [[כ"ו בתשרי]] שנת [[תרע"ד]] ב[[עיירה]] לינטשיץ שב[[פולין]] לרב [[הרב אהרן פרנקל|אהרן פרנקל]] שהיה גדול בתורה{{הערה|על גדלותו התורנית שלא אביו, העיד בנו, הרב יצחק ידידיה: "בקיאותו הייתה כה גדולה עד שגם ספר ה"אגלי טל" היה שגור על לשונו".}}, רב בפולין ונכד לגדולי חסידי קוצק ומיוחס ל[[מהר"ל מפראג]].
רבי יצחק ידידיה פרנקל נולד ביום [[כ"ו בתשרי]] שנת [[תרע"ד]] ב[[עיירה]] לינטשיץ שב[[פולין]] לרב אהרן פרנקל שהיה גדול בתורה{{הערה|על גדלותו התורנית שלא אביו, העיד בנו, הרב יצחק ידידיה: "בקיאותו הייתה כה גדולה עד שגם ספר ה"אגלי טל" היה שגור על לשונו".}}, רב בפולין ונכד לגדולי חסידי קוצק ומיוחס ל[[מהר"ל מפראג]].


בצעירותו למד אצל רבי [[הרב מאיר דן פלוצקי|מאיר דן פלוצקי]], רבי [[מנחם זמבה]] ורבי יחזקאל מאוסטרובצה וכבר אז נודע כעילוי ובעל הוראה גדול. בשנים [[תרפ"ח]]-[[תרפ"ט]] הקשיב לשיעורים בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] ושמע בה שיחות ומאמרים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/17_220.jpg על פי כרטיסו בספר החסידים], פורסם במנחם אב תש"פ.}}. הוסמך להוראה על ידי רבותיו וכן על ידי רבי שלום פרלוב מקודינוב (מחבר הספר "משמרת שלום"). הרב פרנקל גם היה בקיא בחלקי הדרוש ובספרי גדולי ה[[חסידות]].
בצעירותו למד אצל רבי מאיר דן פלוצקי, רבי [[מנחם זמבה]] ורבי יחזקאל מאוסטרובצה וכבר אז נודע כעילוי ובעל הוראה גדול. בשנים [[תרפ"ח]]-[[תרפ"ט]] הקשיב לשיעורים בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] ושמע בה שיחות ומאמרים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/17_220.jpg על פי כרטיסו בספר החסידים], פורסם במנחם אב תש"פ.}}. הוסמך להוראה על ידי רבותיו וכן על ידי רבי שלום פרלוב מקודינוב (מחבר הספר "משמרת שלום"). הרב פרנקל גם היה בקיא בחלקי הדרוש ובספרי גדולי ה[[חסידות]].


בשנת [[תרצ"ב]] נשא לאשה את מרת חנה לאה ברנד וכעבור שנה, בשנת [[תרצ"ג]], בהיותו בן תשע עשרה, מונה לרב בעיר ריפין שבפולין. בתפקיד רב העיר ריפין, שימש כשנתיים, עד שרבו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל "אמרי אמת") הורה לו לעלות ל[[ארץ ישראל]].
בשנת [[תרצ"ב]] נשא לאשה את מרת חנה לאה ברנד וכעבור שנה, בשנת [[תרצ"ג]], בהיותו בן תשע עשרה, מונה לרב בעיר ריפין שבפולין. בתפקיד רב העיר ריפין, שימש כשנתיים, עד שרבו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל "אמרי אמת") הורה לו לעלות ל[[ארץ ישראל]].


ב[[חודש שבט]] שנת [[תרצ"ה]] הגיע לארץ והוסמך לרבנות על ידי הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. הוא התיישב בשכונת [[פלורנטין -תל אביב|פלורנטין]] בדרום [[תל אביב]] והחל ללמד בתלמוד תורה "סיני". מיד לאחר הגיעו למקום נבחר כרב השכונה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו. כמו כן כיהן כרב [[בית הכנסת]] "אהבת חסד" בשכונתו. בשנת [[תש"ח]] התמנה לחבר בית הדין של תל אביב-יפו בראשות הראב"ד הרב טולידאנו ובשנת [[תשל"ג]] נבחר לרבה האשכנזי ולראב"ד של העיר תל אביב. בתפקיד זה כיהן שלוש עשרה שנה, עד לפטירתו.
ב[[חודש שבט]] שנת [[תרצ"ה]] הגיע לארץ והוסמך לרבנות על ידי הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. הוא התיישב בשכונת פלורנטין בדרום [[תל אביב]] והחל ללמד בתלמוד תורה "סיני". מיד לאחר הגיעו למקום נבחר כרב השכונה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו. כמו כן כיהן כרב [[בית הכנסת]] "אהבת חסד" בשכונתו. בשנת [[תש"ח]] התמנה לחבר בית הדין של תל אביב-יפו בראשות הראב"ד הרב טולידאנו ובשנת [[תשל"ג]] נבחר לרבה האשכנזי ולראב"ד של העיר תל אביב. בתפקיד זה כיהן שלוש עשרה שנה, עד לפטירתו.


הרב פרנקל היה חתן [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] (1984) ופרס הרב מימון על ספרו "דרך ישרה". בשנת חייו האחרונה נבחר כ"אזרח כבוד" של העיר תל אביב.
הרב פרנקל היה חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית (1984) ופרס הרב מימון על ספרו "דרך ישרה". בשנת חייו האחרונה נבחר כ"אזרח כבוד" של העיר תל אביב.


חידושי תורתו נקבצו בספריו "[[דרך ישרה]]".
חידושי תורתו נקבצו בספריו "דרך ישרה".


ביום [[ד' באלול]] שנת [[תשמ"ו]] נפטר ומנוחתו כבוד בבית הקברות 'נחלת יצחק' בתל אביב.
ביום [[ד' באלול]] שנת [[תשמ"ו]] נפטר ומנוחתו כבוד בבית הקברות 'נחלת יצחק' בתל אביב.