שולחן ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קארו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסף קראו מחבר השולחן ערוך]] | [[קובץ:קארו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסף קראו מחבר השולחן ערוך]] | ||
'''השולחן ערוך''' הינו חיבור הלכתי המסכם את כל הלכות הנוגעות למעשה בזמן שאין [[בית המקדש]] קיים, על פי ההלכה הפסוקה, וחובר על ידי רבי יוסף קארו | '''השולחן ערוך''' הינו חיבור הלכתי המסכם את כל הלכות הנוגעות למעשה בזמן שאין [[בית המקדש]] קיים, על פי ההלכה הפסוקה, וחובר על ידי הגאון רבי יוסף קארו. לאחר שהוא חיבר את השולחן ערוך, הוסיף רעו ועמיתו רבי משה איסרליש את הגהותיו המתחילות במילה "הג"ה". | ||
מנהג האשכנזים הוא כרבי יוסף קארו, שהיה חכם ספרדי, ואילו מנהג האשכנזים הוא כפסקיו של רבי משה איסרליש, עליו המליצו הם את הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"ה" - רמ"א. | |||
== ההקפדה על ההלכה בשולחן ערוך == | == ההקפדה על ההלכה בשולחן ערוך == | ||
| שורה 18: | שורה 14: | ||
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"! {{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 552.].}} | בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"! {{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 552.].}} | ||
== תחילת השולחן ערוך == | |||
ה[[שולחן ערוך]] מתחיל במילה "יהודה"{{הערת שוליים|יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וכו'.}} כדי להורות שלמרות שלימוד התורה הוא ענין הבנה והשגה בדווקא, ולכן אפשרי לחשוב ולטעון שלימוד התורה סותר את ענין הביטול, ומסיבה זו נפתח השולחן ערוך במילה "יהודה", כדי להורות כי יש להקדים את ענין ה"נעשה" - עשייה ללא הבנה והשגה שהוא ענין הביטול, ל"נשמע" - הבנה והשגה.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ"א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&hilite=18bcc553-b503-483d-98d0-e5e28e9778ee&st=%D7%9B%D7%A0%D7%9E%D7%A8&pgnum=291 עמ' 282.].}} | |||
== הבית יוסף מחבר השולחן ערוך == | == הבית יוסף מחבר השולחן ערוך == | ||
מחבר השולחן ערוך הינו רבי יוסף קארו. לפני שחיבר את השולחן ערוך, חיבר את חיבורו הגדול "בית יוסף" על ספר ארבעה טורים שחיבר בנו של הרא"ש. | מחבר השולחן ערוך הינו רבי יוסף קארו. לפני שחיבר את השולחן ערוך, חיבר את חיבורו הגדול "בית יוסף" על ספר ארבעה טורים שחיבר בנו של הרא"ש. | ||
בספר זה הוא מסכם את שיטות הראשונים עד ההלכה הפסוקה. | בספר זה הוא מסכם את שיטות הראשונים עד ההלכה הפסוקה. | ||
=== הבית יוסף והקהל === | === הבית יוסף והקהל === | ||
הרבי הורה שב[[שנת הקהל]] - שמטרתה "ליראה את ה' אלוקיכם" יש להוסיף בלימוד הלכות לאנשים נשים וטף. ולכל לראש - בספר היסוד ההלכתי "בית יוסף" לרבי יוסף קארו, וההלכה הראשונה שלו "שיתגבר כארי" בהשכמת הבוקר, הנוגעת לאנשים נשים וטף - המשכימים בבוקר בכל יום ואומרים "מודה אני", ונראה לומר שזו אחת ההלכות היחדות הנוגעת בשלימותה, גם לאנשים, גם לנשים וגם לטף. | |||
==שולחן ערוך אדמו"ר הזקן== | |||
מכיון שהתעורר צורך בשולחן ערוך שיסכם את ההלכות גם עם טעמיהן, כתב [[אדמו"ר הזקן]] שולחן ערוך מיוחד, בו מופיעים כל ההלכות עם טעמיהן. | |||
'''לערך מורחב: [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].''' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרות חב"ד]] | [[קטגוריה:ספרות חב"ד]] | ||
גרסה מ־01:44, 15 ביוני 2010
השולחן ערוך הינו חיבור הלכתי המסכם את כל הלכות הנוגעות למעשה בזמן שאין בית המקדש קיים, על פי ההלכה הפסוקה, וחובר על ידי הגאון רבי יוסף קארו. לאחר שהוא חיבר את השולחן ערוך, הוסיף רעו ועמיתו רבי משה איסרליש את הגהותיו המתחילות במילה "הג"ה".
מנהג האשכנזים הוא כרבי יוסף קארו, שהיה חכם ספרדי, ואילו מנהג האשכנזים הוא כפסקיו של רבי משה איסרליש, עליו המליצו הם את הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"ה" - רמ"א.
ההקפדה על ההלכה בשולחן ערוך
בחסידות חב"ד ידועה ההקפדה על כל הלכה בשולחן ערוך, ובנוגע לכך התבטא הרבי:
בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור!
ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, צדיק גמור ועד ל"עמך כולם צדיקים", כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום![1]
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"! [2]
תחילת השולחן ערוך
השולחן ערוך מתחיל במילה "יהודה"[3] כדי להורות שלמרות שלימוד התורה הוא ענין הבנה והשגה בדווקא, ולכן אפשרי לחשוב ולטעון שלימוד התורה סותר את ענין הביטול, ומסיבה זו נפתח השולחן ערוך במילה "יהודה", כדי להורות כי יש להקדים את ענין ה"נעשה" - עשייה ללא הבנה והשגה שהוא ענין הביטול, ל"נשמע" - הבנה והשגה.[4]
הבית יוסף מחבר השולחן ערוך
מחבר השולחן ערוך הינו רבי יוסף קארו. לפני שחיבר את השולחן ערוך, חיבר את חיבורו הגדול "בית יוסף" על ספר ארבעה טורים שחיבר בנו של הרא"ש. בספר זה הוא מסכם את שיטות הראשונים עד ההלכה הפסוקה.
הבית יוסף והקהל
הרבי הורה שבשנת הקהל - שמטרתה "ליראה את ה' אלוקיכם" יש להוסיף בלימוד הלכות לאנשים נשים וטף. ולכל לראש - בספר היסוד ההלכתי "בית יוסף" לרבי יוסף קארו, וההלכה הראשונה שלו "שיתגבר כארי" בהשכמת הבוקר, הנוגעת לאנשים נשים וטף - המשכימים בבוקר בכל יום ואומרים "מודה אני", ונראה לומר שזו אחת ההלכות היחדות הנוגעת בשלימותה, גם לאנשים, גם לנשים וגם לטף.
שולחן ערוך אדמו"ר הזקן
מכיון שהתעורר צורך בשולחן ערוך שיסכם את ההלכות גם עם טעמיהן, כתב אדמו"ר הזקן שולחן ערוך מיוחד, בו מופיעים כל ההלכות עם טעמיהן.
לערך מורחב: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
הערות שוליים
- ↑ התוועדות ש"פ משפטים תשמ"ז.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 552..
- ↑ יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וכו'.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"א, עמ' 282..