אור שבעת הימים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''אור שבעת הימים''' הינו האור שנברא ב[[יום ראשון|יום הראשון]] במאמר ה' - יהי אור, הוא הנקרא בפי חז"ל - אור שבעת הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם.
+'''אור שבעת הימים''' הינו האור שנברא ב[[יום ראשון|יום הראשון]] במאמר ה' - יהי אור, הוא הנקרא בפי חז"ל - אור שבעת הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם ואחרי החטא נגנז לצדיקים לעתיד לבוא (ונקרא "אור הגנוז"{{הערה|בראשית חלק ראשון דף קעד.}}).
 ==מקורו בחז"ל==
 אמרו רז"ל: אור שנברא ביום ראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב"ה, בתורה.
-יש מי שאומר שהאור נגנז ב[[יום רביעי|יום הרביעי]], שאז נתלו המאורות. ויש מי שאומר שהאור שימש רק ביום הראשון.
+במקום אחד במדרש {{הערה|בראשית רבה פי"א ב.}} משמע שאור זה שימש כל השבוע עד צאת השבת, אבל במקומות אחרים{{הערה|חגיגה יב ע"א. ב"ר פ"ג ו.‎‎}} נאמר שנגנז כבר ב[[יום רביעי|יום הרביעי]] (לפני שנתלו המאורות), ובזוהר{{הערה|ח"ב קמח סע"ב.}} ששימש רק ביום הראשון בלבד{{הערה|ולפי שתי הדיעות האחרונות צריך לומר דמה שכתוב שם ש"אדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו" אין הכוונה לאדם הראשון (שעוד לא נברא), אלא באופן ד"לו יצוייר" שהיה אדם רואה בו היה רואה כך. - הערת הרבי בלקו"ש ח"י עמ' 8.}}.
 ==בתורת החסידות==
 במדרש, ובירושלמי מובא שגנזו לצדיקים לעתיד לבא. אבל מהמעשה המובא בזהר אודות [[רבי אלעזר]] שאמר ואנא חמינא כו', משמע שביכולתו היה, שיתגלה לו - על ידי התורה - בחינת האור ההוא הגנוז בה, שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. והיינו שגם בזמן הזה קיימת אפשרות של גילוי אור זה בנפש האדם. אך בתנאי שיגלה בנפשו בחינת [[אהבה רבה]] להוי' שלמעלה ממדריגת [[אהבת עולם]] - זו המוגבלת בגדרי העולם.
@@ שורה 39: / שורה 40: @@
 [[קטגוריה:אורות וכלים]]
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]
+{{הערות שוליים}}