עלייה לארץ ישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 עם תחילת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שעודד עלייה לארץ, החלו רבים להימנע מלעלות לארץ. [[אדמו"ר המהר"ש]] כאשר הציעו לו אנשי "בילו"(ר"ת בית יעקב לכו ונלכה) לעלות ל[[ארץ ישראל]] הוא השיב שאם הם היו מקימים את המשך הר"ת שעל שמם נקרא הארגון, "באור ה'", היה עולה לארץ ישראל עם 100 אלף חסידים. ע"פ סברא אחת בעקבות הרעיון הציוני החלו [[רבותינו נשיאנו]] להתנגד לגמרי לעלייה לארץ, ולא חזרו בהם מאיסור זה {{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 "הרביים התנגדו לעלייה לארץ"] באתר {{שטורעם}}}}. אך לאמיתו של דבר,
-עודד הרבי הריי"צ את עלייתם של יהודי רוסיה לארץ ישראל עוד בשנת תרצ"ד, ופעל רבות בנושא.{{הערה| אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ג, במבוא, עמ' 14  ואילך. עיינו שם בארוכה. וראו אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יב, עמ' ער [ד'תריח].}}
+עודד הרבי הריי"צ את עלייתם של יהודי רוסיה לארץ ישראל עוד בשנת תרצ"ד, ופעל רבות בנושא.{{הערה| אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ג, במבוא, עמ' 14 ואילך. עיינו שם בארוכה. וראו אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יב, עמ' ער [ד'תריח].}}
-בערוב ימיו של [[אדמו"ר הריי"צ]],  הוא הקים את הישוב [[כפר חב"ד]] לחסידי חב"ד, כמו כן החל אז גל עלייה גדולה של חסידי חב"ד ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו]]}}.
+בערוב ימיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הוא הקים את הישוב [[כפר חב"ד]] לחסידי חב"ד, כמו כן החל אז גל עלייה גדולה של חסידי חב"ד ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו]]}}.
 לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבי]] החל לעודד יותר את היישוב החב"די בארץ ישראל. בשיחה משנת [[תשנ"ב]] אמר הרבי:"רואים בשנים האחרונות איך שנעשה ה"ויקהל" בפשטות - קיבוץ גלויות דבנ"י מכל העולם שעולים לאה"ק, והעלייה היא באין ערוך להעליות שהיו פעם בדורות שלפנ"ז"{{הערה|ר"ד משיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב}}.
@@ שורה 88: / שורה 88: @@
 ===[[אדמו"ר הרש"ב]]===
-הרבי סיפר בשנת תש"י (בימי ה"שבעה" לאחר הסתלקות חותנו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ): "בשנת תרנ"ז היה כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע חולה מאד ונסע למוסקבא לריפוי. הפרופסורים אמרו לו אז שנותרו לו רק מספר חודשים לחיות {{הערה| אמנם התברר בהמשך שהרופאים טעו, והרבי הרש"ב האריך ימים עד שנת תר"פ. - הערת כותב הערך.}}. כששמע זאת הרבי נ"ע החליט לנסוע לארץ ישראל, וסיפר לרבנית מרת שטערנא שרה נ"ע על כך. שאלה אותו הרבנית: ומה תעשה עם החסידים שלך ועם חסידוּת? השיב הרבי נ"ע: הרי משאיר אני אותו (בהתכוונו לרבי [=הריי"צ].)והרבי [=הריי"צ] היה אז בן שבע עשרה שנה!" {{הערה|תורת מנחם, חלק א, עמ' 4. לקו"ש חלק א, עמ' 139, סכ"ח.}}.  - בפועל, הרבי הרש"ב לא נסע בסופו של דבר לארץ ישראל.
+הרבי סיפר בשנת תש"י (בימי ה"שבעה" לאחר הסתלקות חותנו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ): "בשנת תרנ"ז היה כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע חולה מאד ונסע למוסקבא לריפוי. הפרופסורים אמרו לו אז שנותרו לו רק מספר חודשים לחיות {{הערה| אמנם התברר בהמשך שהרופאים טעו, והרבי הרש"ב האריך ימים עד שנת תר"פ. - הערת כותב הערך.}}. כששמע זאת הרבי נ"ע החליט לנסוע לארץ ישראל, וסיפר לרבנית מרת שטערנא שרה נ"ע על כך. שאלה אותו הרבנית: ומה תעשה עם החסידים שלך ועם חסידוּת? השיב הרבי נ"ע: הרי משאיר אני אותו (בהתכוונו לרבי [=הריי"צ].)והרבי [=הריי"צ] היה אז בן שבע עשרה שנה!" {{הערה|תורת מנחם, חלק א, עמ' 4. לקו"ש חלק א, עמ' 139, סכ"ח.}}. - בפועל, הרבי הרש"ב לא נסע בסופו של דבר לארץ ישראל.
 הרבי הרש"ב קנה בשנת תרס"ח נחלה בחברון, את "בית רומנו", ובו הייתה ישיבת "תורת אמת" בין השנים תרע"א-תרע"ד. (ראו בערך: נכסי רבותינו נשיאינו בחברון, ובערך: בית רומנו, ובערך: תורת אמת חברון).