מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 1: שורה 1:
'''המצח''' הוא חלק הגולגולת המכסה על המוח האמצעי, ועניינו ב"[[עבודה]]" הוא הסכם נפשי חזק למעלה מטעם ודעת (שטעם ודעת לא יכולים לסתור אותו),
'''המצח''' הוא חלק הגולגולת המכסה על המוח האמצעי, ועניינו ב"[[עבודה]]" הוא הסכם נפשי חזק למעלה מטעם ודעת (שטעם ודעת לא יכולים לסתור אותו),
{{תבנית:איברים}}
{{תבנית:איברים}}
==עניינו באלוקות==
==עניינו באלוקות==
שורה 9: שורה 9:
===מקומו פנוי מ[[שערות]]===
===מקומו פנוי מ[[שערות]]===
{{הערה|לקו"ת תזריע כ"ד ד'.}}[[שערות]] מורות על המשכה פנימית, הבאה ע"י [[צמצום הראשון|צמצומים]] (כדי שהמקבל יוכל לקבל מהמשפיע צריך המשפיע לצמצם עצמו).
{{הערה|לקו"ת תזריע כ"ד ד'.}}[[שערות]] מורות על המשכה פנימית, הבאה ע"י [[צמצום הראשון|צמצומים]] (כדי שהמקבל יוכל לקבל מהמשפיע צריך המשפיע לצמצם עצמו).
ולכן, המשכת התורה{{הערה|משורשה בחכמה סתימאה.}} היא על ידי שערות (צמצומים), אבל המצוות הם '''גילוי''' הרצון העליון{{הערה|גולגלתא, שלמעלה מחכמה סתימאה.}} - הארת פנים '''בלא צמצום''' כלל. דהיינו, הרצון אמנם '''מתגלה''' בדברים גשמיים נמוכים, אבל מה שמתגלה בהם הוא הרצון '''עצמו'''.
ולכן, המשכת התורה{{הערה|משורשה בחכמה סתימאה.}} היא על ידי שערות (צמצומים), אבל המצוות הם '''גילוי''' הרצון העליון{{הערה|גולגלתא, שלמעלה מחכמה סתימאה.}} - הארת פנים '''בלא צמצום''' כלל. דהיינו, הרצון אמנם '''מתגלה''' בדברים גשמיים נמוכים, אבל מה שמתגלה בהם הוא הרצון '''עצמו'''.


==ב[[עבודה]]==
==ב[[עבודה]]==
שורה 21: שורה 21:
===ההבדלים ביניהם{{הערה|ראה תורת שמואל תרכ"ט ד"ה ועשית ציץ עמ' פ"א, אוה"ת שמות ה' א'תשכ"ה, בשעה שהקדימו ג' א'ר"מ ואילך.}}===
===ההבדלים ביניהם{{הערה|ראה תורת שמואל תרכ"ט ד"ה ועשית ציץ עמ' פ"א, אוה"ת שמות ה' א'תשכ"ה, בשעה שהקדימו ג' א'ר"מ ואילך.}}===
א. מצחא דא"א הוא הרצון העליון '''שלמעלה''' מן הטעם "שתוק, כך עלה במחשבה לפני{{הערה|מנחות כ"ט ב.}}", והוא היפך מצחא דז"א, שהוא הרצון '''שלמטה''' מהשכל.
א. מצחא דא"א הוא הרצון העליון '''שלמעלה''' מן הטעם "שתוק, כך עלה במחשבה לפני{{הערה|מנחות כ"ט ב.}}", והוא היפך מצחא דז"א, שהוא הרצון '''שלמטה''' מהשכל.
ב. מצחא דז"א הוא שהמוחין '''הסתלקו''' מהמידות, אבל במצחא דא"א מאיר ח"ס ורדל"א בגילוי, ומה שהוא מעלים עליהם הרי זה רק לגבי '''המקבלים'''.
ב. מצחא דז"א הוא שהמוחין '''הסתלקו''' מהמידות, אבל במצחא דא"א מאיר ח"ס ורדל"א בגילוי, ומה שהוא מעלים עליהם הרי זה רק לגבי '''המקבלים'''.
ג. ולכן ממצחא דז"א יתכנו דינים (כי מצד הדעת אפשר לסבול את ההיפוך, וכשמסתלקים המוחין אינו יכול לסבול עוד), אבל מצחא דא"א כולו חסדים (כי מצד האמת ה"מוחין" שלו לא מסתלקים לעולם, ורק שהמקבלים לא יכולים להשיגם).
ג. ולכן ממצחא דז"א יתכנו דינים (כי מצד הדעת אפשר לסבול את ההיפוך, וכשמסתלקים המוחין אינו יכול לסבול עוד), אבל מצחא דא"א כולו חסדים (כי מצד האמת ה"מוחין" שלו לא מסתלקים לעולם, ורק שהמקבלים לא יכולים להשיגם).